באסון השריפה ב'דאלוס ספא' בהרצליה, שארע בחודש שעבר (26/12) מצאו חלק מכלי התקשורת את האשמים המיידים: בעלי הספא, שלא קיבלו אישורים ממכבי האש.
אם הפרטים הראשוניים מהחקירה שהתפרסמו בתקשורת אכן נכונים, בעלי הספא חשודים כאחראים לאסון במקרה זה, אך אסור, להתעלם מחלקה המרכזי של הביורוקרטיה העירונית בישראל בכך שחלק משמעותי של העסקים הטעוני רישוי אינם מצליחים לקבל רישיונות עסק , וביחוד לכך שהליכי הרישוי אינם שמים את הדגש על הנושאים החשובים באמת: כיבוי אש בריאות ומשטרה.
הדברים כאן הם כלליים ואינם מתייחסים דווקא למקרה השריפה בהרצליה, אך קיים כשל מובנה באופן הטיפול של העיריות והרשויות בענייני רישוי עסקים, כשל אשר עלול לתרום למקרים של אסונות ותאונות .
בחוק רישוי עסקים ובנהלי הרשויות, קיים פרדוקס בנוסח מלכוד 22: החוק דורש שכל עסק שנפתח יהיה חייב ברישיון עסק. מרגע שהעסק פועל ללא רשיון המפעיל הוא עבריין. מצד שני, חלק מהדרישות שבלעדיהן לא ניתן לקבל רישיון עסק, נבדקות רק לאחר שהעסק נפתח ומתפקד. כך למשל, משרד הבריאות לא יכול לבצע ביקורת על עסק, כל עוד אין בו מטבח מתפקד.
מדובר במצב בו כל העסקים הנפתחים בענפים מסוימים, כגון ענף המזון, הם עבריינים אוטומטיים. בנסיבות כאלה פוחתת הרצינות שבעל עסק חדש מתייחס לדרישות הרישוי, בכל מקרה הוא עבריין לא חשוב מה יעשה. גם מחלקות הפיקוח על עסקים בעיריות אינן מתרגשות מעסקים הפועלים ללא היתר. גם המפקחים יודעים כי ריבוי הדרישות, הקשיים והזמן הרב הנדרש להוצאת היתר פירושם מציאות של עיסוק ללא היתר במקרים רבים.
בתקשורת צוין מספר מדאיג: שליש מכלל העסקים בישראל פועלים ללא רישיון. מניסיוני מהתקופה ששימשתי כשופט, גם בעניני רישוי עסקים, מספר זה נשמע מציאותי.
בתל אביב לבדה מוגשות מדי שנה למחלקה המשפטית כ -1,600 המלצות להגשת כתבי אישום בגין עסקים ללא רישוי. תיקי הרישוי גוררים הטלת קנסות משמעותיים על העוסקים ומהווים מקור הכנסה לעיריות.
בתקופתי כשופט בתיקי רישוי עסקים, נהגה העירייה להגיש כתבי אישום לאחר 3 חדשי פעילות של עסק חדש, דבר שהפך את רוב העוסקים בענפים מסויימים לעבריינים. המלצתי בזמנו לעירית תל אביב להמתין עם הגשת כתבי אישום למשך חצי שנה לאחר פתיחת העסק כדי לאפשר לעסקים לסיים את הליכי הרישוי.
סיבה מרכזית לתופעה הרחבה של עסקים הפועלים ללא רישיון היא הביורוקרטיה המתישה שמאטה ומסכלת בחלק מהמקרים את השגת הרשיון.
כדי לקבל היתר לעסק דורשות הרשויות עשרות דרישות רובן אינן נוגעות לעניינים החשובים באמת כגון אש בטיחות ובריאות, אלא חלקן תכנוניות ולחלקן יש השלכות על הכנסות הרשויות.
בעלי העסקים מותשים מריבוי הדרישות ללא שיש הכוונה ממשית להתרכז בנושאים החשובים באמת לציבור.
אישור כיבוי אש הוא בד"כ אחד הנושאים האחרונים שנדרשים לו. במקום לנהל ביורוקרטיה להוצאת היתר לעסק, תוך העמדת שפע דרישות, עדיף להתרכז תחילה בעיקר.
כדי להקטין מספר האסונות בעתיד, עדיף לחלק את הליך רישוי העסקים בישראל לשני שלבים: ראשית אישור בטיחותי, הכולל בתוכו אישור משולש של רשויות כיבוי האש, משרד הבריאות והמשטרה. לאחר מכן אם אין סיבות כבדות משקל, יש לתת היתר זמני לשנה.
במהלך השנה לאחר פתיחת העסק, תינתן ארכה לעוסק לטפל ביתר הדרישות כגון דרישות כלכליות ותכנוניות באופיין כגון אישורי שימוש חורג ונושאים תכנוניים שאינם בטיחותיים.
כידוע עסקים קטנים הם מנוע צמיחה חשוב של כל משק וכך גם בישראל , עסקים קטנים מהווים ספק עיקרי של תעסוקה. יש להקל על עסקים לפעול במקום להקשות עליהם בדרישות רישוי רבות ויקרות. בדומה לנסיונות שנעשים כיום לייעל הליכי רישוי בניה, רצוי לייעל גם את הליכי רישוי העסקים, הדבר לא רק טוב לכלכלה אלא גם מציל חיים במקרים מסויימים.