באותה תקופה, אחותי שונטל המדהימה, שיושבת כאן איתנו - שהיא לא רק אחות אלא גם חברה ואשת סוד - עברה משבר נישואים וקיבלה החלטה להתגרש. ליוויתי אותה לבית הדין, ובתום הדיון הוחלט שהיא תשלם 20,000 שקל לבעלה כדי שהוא ייתן לה גט ולא יעגן אותה. אני יצאתי מדעתי מהמחשבה ומההחלטה הזו. פניתי לדיין ואמרתי לו: "זה נשמע לך נורמלי שבשביל חופש היא צריכה לשלם?" זכיתי לצעקה: "צאי מפה, את לא עורכת דין!" זה הספיק לי להבין מה היעד הבא. באותו הרגע הבטתי בעיניו וסיננתי: תזכור את הפנים האלה, אני אחזור עוד חמש שנים.
כעורכת דין בשנה השנייה ללימודיי, כשאני עסוקה במבחנים, בהגעה להישגים, קיבלתי הודעה שיש מחקר שנעשה בצרפת והוא יוכל לגלות בהריון אם העובר יהיה לקוי ראייה. לשם כך היה צורך בהריון, ואני כבר בת 40, כשמור שלי כבר סיימה י"ב והחלה לשרת בחצרים וזיו שלי כבר בת 15, אולם אני וחיים בחרנו להסתכן. בחרנו להסתכן מתוך ידיעה שיכול מאוד להיות שילדה נוספת, או ילד, יהיו עיוורים. הסיכון הזה נלקח מתוך חשיבה שהבנות שלי, בעתיד, תוכלנה ללדת ילדים בריאים - כמובן שהן בריאות, אבל ללא לקות ראייה. זו הייתה החלטה שקיבלנו בלב שלם, ואני שמחה עליה. כך נולדה לנו נעם, נעם המדהימה, תלמידת י"ב, בת 18. זה המקום גם לציין שמור שלי, בתי הבכורה, כיום בת 36, עורכת דין במקצועה, נשואה למאור ואם לאייל והילי; זיו בת 33, עובדת סוציאלית, מדריכת עובדים סוציאליים, אף היא בזוגיות מופלאה עם שרון ואם למאי וליאם. אני בוגרת תואר שני במשפטים, בוגרת לימודי תעודה במינהל עסקים ותעודות רבות נוספות.
עם סיום לימודיי וטרם השבעתי לכנסת עבדתי במשך כ-12 שנים כעורכת דין מטעם הסיוע המשפטי במחוז דרום. ייצגתי נוער בסיכון, שימשתי אפוטרופוס לדין בכשרות משפטית, ייצגתי הורים שילדיהם הועברו מהבית או לחלופין הועברו למשפחות אומנה. כמו-כן ייצגתי בגירושין, ובעיקר השתדלתי להוביל להסכמים, ולשמחתי גם צלחתי הסכמי שלום בית.
בין כל אלה חיפשתי את הדרך לשנות, להשפיע, מה שהביא אותי ליש עתיד. לראשונה פגשתי את
יאיר לפיד בחוגי בית בתחילת דרכו והוקסמתי. הוקסמתי מהאישיות, האנושיות, המנהיגות הפשוטה שהזכירה לי את בגין. אני תושבת העיר שדרות, עיר מורכבת שספגה מטחי קסאמים, ויאיר היה הראשון להציע את עזרתו. יש עתיד היא מפלגה שיש בה חיבור בין כל החלקים השונים של העם - דתיים, מסורתיים, חילוניים - מפלגה של חייה ותן לחיות, מפלגה של שותפות. לכן התחברתי, לכן הובלתי את יש עתיד בשדרות - עיר ימנית מובהקת - ותאמינו לי, זה לא היה קל, אבל האמנתי בדרך.
חזוני הוא להגיע עם כל הבסיס והכלים שצברתי במרוצת השנים, לפעול למען שדרות, עוטף עזה והפריפריה, לפעול למען אנשים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון, לפעול נגד אלימות במשפחה. יש צורך בתוכניות טיפוליות במשפחה, יש מרכזי חוסן, אך זה לא מספיק; יש כל כך הרבה ילדים ומשפחות שמתמודדות עם תחושת התופת שחוו. זה לא מגיע להם, זה לא מגיע לנו. אני כאן כדי לפעול למען היהדות החופשית, למען החיבור בין כל חלקי העם אל מול המבקשים להפריד בינינו, להסית איש כנגד אחיו. בניגוד לתיאוריה של ד"ר אבישי בן חיים, תיאוריית ישראל השנייה, אני רוצה להבהיר: אין ישראל ראשונה, שנייה או שלישית, אין מקום לפילוג, כולנו אחים ואחיות.
לסיום, כבוד יושב-ראש הכנסת, ברצוני להודות למשפחתי המדהימה, לכל הנוכחים, גיסתי רוזה, גיסי אלי, איציק אחי, שונטל, הנכדים המדהימים שלי, הילדים המדהימים שלי. כמו-כן, ברצוני להגיד תודה - תודה ליושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שהאמין; לכל חבריי במפלגת יש עתיד; המנטורים שלי חבר הכנסת ושר הרווחה לשעבר מאיר כהן, חברת הכנסת והשרה לשעבר אורנה ברביבאי וכל חבריי ביש עתיד. תודה, זכיתי בכם. ולכם, חברי הכנסת, שנכחתם והקשבתם.
אני רק אסיים בבקשה ואומר שנאום זה מוקדש לחמותי הצדקת סימי ביטון, ששימשה לי גם כאם, שהלכה לעולמה לפני כחודשיים. היא הייתה מדהימה, היא הייתה אשת ישראל היפה, והנאום הזה מוקדש לה. תודה, תודה רבה, אדוני.