דקה לפני שהעונה החדשה בארה"ב יוצאת לפגרה ממושכת של חופשת חגים, מסכמות הרשתות את התקופה בייאוש. ירידה של עד חמישים (!) אחוזים נרשמה באחוזי הצפייה בסדרות המוכרות לעומת השנה שעברה והסיבה לא ברורה. אני דווקא מאמין שהסיבה ברורה מדי, רק שלפעמים לא נעים להריח את מה שנמצא מתחת לאף.
סדרות הדגל של ארה"ב מונות, בין השאר, את:
- ABC – בטי המכוערת, האנטומיה של גריי, עקרות בית נואשות, אחים ואחיות (אבודים מתחילה בינואר).
- NBC – המשרד, אי.אר, גיבורים.
- CBS – איך פגשתי את אמא שלך, הישרדות, CSI, ללא עקבות.
הסיבה המרכזית שבגינה טוענים שאחוזי הצפייה ירדו היא שביתת התסריטאים הארוכה בשנה שעברה. אנשים, זו ההשערה, מצאו תחליף טוב יותר לטלוויזיה כשלא הייתה להם ברירה אחרת ועתה קשה להחזיר אותם למסך. סיבה נוספת היא היכולת של האמריקנים (ולכל מי שיש IP של ארה"ב) לצפות בשידורים באינטרנט ובטיבו (TIVO) אשר לא נכללים במניין הצופים. הסיבה האחרונה נדמית סבירה יותר.
אך במענה לסיבה הראשונה, נדמה שאפשר לענות על הסיבה ביתר קלות. והסיבה היא: חוסר עניין. העונות החדשות של הסדרות המוכרות היו, במילה אחת, מאכזבות. לא בשביל זה חיכו צופים במשך חודשים ארוכים ועוד אחרי שביתת תסריטאים שהרסה את העונה הקודמת של כל סיפור אפשרי שהחל להיבנות. הצופים המאוכזבים החליטו להצביע בשלט ולהגיד – "נמאס".
צפייה בעונת שידורים מלאה בארה"ב היא חוויה מייגעת לא פחות מהעונה החדשה בישראל. העונה החדשה (והיחידה) בארה"ב מתחילה איפשהו בסוף אוגוסט והשקת כל הסדרות החדשות בכל הערוצים מסתיימת מתישהו במהלך אוקטובר. ועד שהצופים מתחילים להתרגל לסדרה ולעלילה, הם יוצאים לפגרה של חודשיים, לא פחות, בשל תקופת החגים. בפועל, החגים משתרעים על פני שלושה סופי שבוע בלבד, אבל זה תירוץ נהדר להחזיר את כל הפרקים מהתחלה למי שפספס את הבאז שכולם מדברים עליו. לאחר שחוזרים מפגרה ממושכת, אין הבטחה שישודר פרק חדש בכל שבוע. כדי לסיים את כל הפרקים בשבוע האחרון של מאי (סוף העונה הרשמית), נוהגות חלק מהרשתות לעשות הפסקה מדי שבועיים ולהחזיר פרק ישן של אותה סדרה.
בארה"ב אין שידורים חוזרים לסדרות בפריים-טיים. גם לא בקיץ. יום השידורים מחולק בדרך-כלל בין תוכניות משפט ואופרות סבון בשעות היום, ושעתיים של סדרות חדשות בערב. כל השאר זה חדשות ותוכניות אירוח. בקיץ משודרות תוכניות ריאליטי, ספיישלים ופיילוטים לסדרות חדשות. הצופה האמריקני מנותק למשך זמן רב מהסדרה אותה הוא אוהב ושאחריה הוא עוקב וצריכה להיות לו סיבה טובה לעשות זאת: התוכן, העלילה, העניין. וכשאלה לא מתקיימים, כפי שקרה השנה בקול תרועה, הרי שאין פלא שהצופים האמריקניים יודעים להצביע בשלט היכן שלרשתות כואב בכיס. לא פלא שעכשיו מנסים לספור גם את צופי ה-TIVO במניין הצופים, כדי שיהיה אפשר למכור יותר פרסומות ולהצדיק את העלות שלהן.