הבעיה של שפכים חקלאיים ושפכי אגרו-תעשייתיים הולכת ומתרחבת. ככל שהאוכלוסיה גדלה, הפעילות החקלאית-תעשייתיית הולכת ומתרחבת בצורה מואצת לאספקת חומרי מזון בסיסיים, חלב, בשר, ומוצרים חקלאיים באופן כללי. לפעילות החקלאית ועיבוד המוצרים שלה השפעות סביבתיות קשות ביותר. דוגמא טובה לכך היא בעיית שפכי בתי בד באזור אגן הים התיכון אשר הולכת ומתרחבת בקצב גדול כתוצאה לגידול בייצור של שמן זית באופן מואץ מצד אחד ואי זמינות פתרון הנדסי אופטמלי לטיפול בזרם קשה זה מצד שני. לעומת זאת, בשפכים ופסולות חקלאיות טמון פוטנציאל אדיר, במיוחד כאשר השפכים מטופלים ע"י עיכול אנאירובי לייצור ביוגז (מתאן) כמקור אנרגיה חילופית בעלת פוטנציאל כלכלי.
מחקר זה התמקד בפיתוח מערכת לטיפול בשפכי בתי בד שמורכבת מקומבנציה הנדסית אשר מתבססת על טיפול פיסיקוכימי להרחקת מוצקים מרחפים, קולאידים, עודף שמנים עם מערכת טיפול ביולוגי אנאירובי בביו-ריאקטור מטיפוס ריאוקטור אנאירובי בזרימה הפוכה UASB.
הביומסה בביוראקטור עברה קיבוע במטריצה מיוחדת שכוללת מספר תוספים (על בסיס מנרלים עם כושר חילוף יוני וספיחה). תוצאות המחקר הראו הורדה של יותר מ 90% מערך צריכת החמצן הכימית (צח"כ "COD") ע"י שילוב בין מערכת פיסיקו-כימית וביולוגית אנאירובית ללא צורך בכל מיהול לזרם ההזנה, כאשר העומס האורגני הגיע לערך של כ 25 gCOD/ld.