רקע
קיים מידע רב המצביע על קיום הבדלים מהותיים, בין נשים ובין גברים, באספקטים שונים של תחלואה לבבית. בקרב נשים וגברים עם אירוע כלילי חריף (ACS), דווחו הבדלים בהסתמנות הקלינית, בטיפולים בתקופת האשפוז ולאחריה, ובתוצאות קיצרות וארוכות הטווח גם יחד .
מטרת העבודה
לבדוק הבדלים בין נשים וגברים בקרב חולים שהשתתפו בסקר "ACSIS 2006".
שיטות
הACSIS, הינו סקר ישראלי ארצי של כלל החולים שהתאשפזו באבחנה של אירוע כלילי חריף בכל יחידות טיפול נמרץ לב ברחבי מדינת ישראל (סה"כ 25).
בתקופה של מרץ-אפריל 2006, אושפזו 2077 חולים באבחנה של ACS. נאספו פרוספקטיבית נתונים שונים כגון- גורמי סיכון קרדיווסקולרים, מחלקות האשפוז, טיפול תרופתי ופולשני במהלך האשפוז ותמותה. נערכו עיבודים על בסיס הנתונים למציאת הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין נשים לגברים.
סיכום תוצאות עיקריות
נשים המתאשפזות באבחנת ACS מבוגרות יותר ועם גורמי סיכון מרובים יותר, מאשר גברים.
תסמיני אי ספיקת לב, בקבלה, שכיחים יותר בנשים. הזמן העובר מאבחון ACS במיון ועד הקבלה ליחידת האשפוז, ארוך משמעותית סטטיסטית בנשים. שיעור הנשים המתאשפזות ישירות ביחידות טיפול נמרץ נמוך בהשוואה לגברים. נשים מטופלות יותר במשתנים והפרין, ופחות בקלופידוגרל ונוגדי רצפטור IIB/IIIA בהשוואה לגברים .
התמותה מכל סיבה לאחר 7 ימים ולאחר 30 יום, ממועד האירוע הכלילי, גבוהה משמעותית בנשים (2.4% גברים מול 4.3% נשים ב-7 ימים, 3.8% בגברים מול 6.0 % בנשים ב-30 יום בהתאמה).
יחד עם זאת, לאחר תיקנון לגיל ולגורמי סיכון, אין הבדל משמעותי סטטיסטי בתמותה בין נשים וגברים.