פחמימנים פוליציקלים ארומטים (PAHs) מהווים קבוצת מזהמים סביבתיים שהצטברו בסביבה בעיקר בגלל הפעילות האנושית. הם ידועם כמסרטנים ומותגנים ובחלקם גם בעלי פעילות אנדוקרינית [(EDCs) endocrine disruptors]. נוכחותם של מזהמים אורגנים שורדים (Persistent Organic Pollutants- POPs) בסביבה המימית ובקרקעות, עקב עמידותם כנגד פירוק ביולוגי (nonbiodegradable) יוצרת בעיה אקוטוקסיקולוגית ובריאותית פוטנציאלית. על היבטים אלה של נוכחות ה- PAHs בסביבה מצביעים מחקרים רבים, בעיקר כאלו המתמקדים בהשפעת החשיפה הכרונית של EDCs, גם בריכוזים נמוכים, על מערכת הרביה והתיפקוד הנורמלי של בעלי חיים מימיים. השרדותם/התמדתם של ה- PAHs בסביבה המימית תופסת אף לגבי נוכחותם במשקעים (סדימנטים)- של נחלים וימים/אוקיינוסים כאחד.
במסגרת מחקרנו ארוך הטווח בנחלי המודל - אלכסנדר וחדרה, שבמרכז הארץ, נבדקו ריכוזי ה- PAHs במשקעיהם ומימיהם בנקודות הדגימה לאורכם בשנים 2000 ו- 2007.
במקביל, נבדקו ונקבעו באותן השנים ריכוזי ה- alkylphenol ethoxylates (APEOs) במשקעים ובמים בנקודות הדגימה. כיון שהאחרונים הם חומרים אורגנים פעילי שטח שורדים בטווחי זמן ארוכים, ניתן היה לצפות למתאם כל שהוא בין פרופילי זיהום מי הנחלים ומשקעיהם ב-PAHs. ריכוזי ה-PAHs שנקבעו בסדימנטיהם של שני נחלי המודל נמצאו בטווח של ng/L 6.69 - 24.3.
מהתוצאות שהתקבלו, בשני הנחלים, מסתמנת מגמה של עליה בריכוזי ה- PAHs עם הירידה בעומק השכבה של הסדימנט, דבר המעיד, אולי, על פירוק מואט בתנאים אנאירובים של מזהמים אלה. בנוסף לכך נמצא שריכוזם בסדימנטים עולה עם העליה במספר הטבעות הארומטיות במולקולה, או העליה במסתה. מאידך נמצא, כי בריכוזי ה- PAHs בנחלים חדרה ואלכסנדר (מים ומשקעים) לא חלו כל הבדלים משמעותיים בין השנים 2000 ו- 2007. ההשלכות לגבי זיהום הסביבה, מי התהום ואיכות המים בארץ ידונו בסיום.