הרש"פ והנהגתה - לא פרטנר

אדוני ראש ממשלת קנדה, אנחנו שמחים לארח אותך בבית הדמוקרטיה הישראלית, משכן הכנסת שבירושלים המאחדת, בירת ישראל. מכובדי, הבית הזה מייצג, יותר מכל, את אופיה של הדמוקרטיה הישראלית ואת הרוח המפעמת בה. רוח השוויון והצדק, רוח החירות, חופש הביטוי וההזדמנות השווה. כאן, במקום הזה, שוכנת הדמוקרטיה הישראלית על שלל עמדותיה המגוונות, ונציגי הציבור מייצגים באמונה את שולחיהם - אזרחי מדינת-ישראל. יש לנו נציגים של כלל הזהויות הדתיות, הלאומיות, האתניות והמגדריות של תושבי ישראל. באולם לפניך יושבים חברי כנסת יהודים וערבים, בדואים ודרוזים, אנשי ימין ואנשי שמאל, בני הארץ לצד עולים חדשים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים. כולם זוכים כאן ליחס שווה, לזכות להביע את דעתם וליכולת להצביע כצו מצפונם. הוויכוחים כאן חריפים וחדים ונוגעים לשאלות יסוד ביטחוניות, לאומיות וכלכליות, המונחות לפתחנו יומם וליל. אנו גאים בדמוקרטיה שלנו, ואנו נחושים להמשיך ולשמור עליה, לייצב אותה ולשפר אותה. - אדוני ראש ממשלת קנדה, זהו כבוד גדול עבורנו לארח אותך כאן בישראל ובכנסת כראש ממשלתה של ידידתנו קנדה וכמי שהפגין תמיכה נחושה ועקבית במדינת ישראל, בזכותה להגן על עצמה, ובזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. דבריך הברורים והצלולים, אותם אתה משמיע באומץ מעל כל במה וללא חשש מהשלכות פוליטיות אפשריות, מהווים עבורנו מקור לתמיכה, לגאווה ולידיעה שישראל איננה ניצבת בודדה במערכותיה. לפני מספר שנים, ישבתי לא רחוק ממך, בכנס שהוקדש למאבק באנטישמיות ושנערך בבירת קנדה, אוטווה. התרגשתי למשמע דבריך ואני מצטט: "כל עוד ישראל, המדינה היחידה בעולם שעצם קיומה נתון למתקפה, מסומנת לגינוי באופן עקבי ובולט - אנו מחויבים מוסרית לנקוט עמדה נגד דה-לגיטימציה, סטנדרטים כפולים, ודמוניזציה". "קנדה", כך אמרת, "תנקוט תמיד עמדה מוסרית, ותהיה נכונה לשלם על כך מחיר". אני סבור, אדוני ראש הממשלה, שמי שמאזין לדרך בה אתה מתבטא כלפי מדינת ישראל, לא ימצא אצלך רק שיתוף של אינטרסים, ריאל-פוליטיק או אפילו מחויבות מוסרית גדולה לקידום החברה הפתוחה והעצמת הדמוקרטיה. מי שיאזין לדבריך על ישראל ברוב קשב ימצא בהם אהבה גדולה. אם לצטט שורה מלהקת ה'ביטלס' שכל-כך אהובה עליך: "Remember to let her into your heart than you can start to make it better". אין ספק שמדינת ישראל נמצאת בתוך ליבך ורק משם אתה פועל כדי שהמציאות כאן תהיה טובה יותר. מאז הקמתה, מדינת ישראל ניצבת מול אתגרים קיומיים. גם כיום, כשאנו מציינים יותר מ-65 שנים לקיומה, הלגיטימיות של ישראל מותקפת ומעורערת על-ידי גורמים אנטי ישראלים במרחב המזרח-תיכוני ובעולם כולו. מדינת ישראל מאוימת על-ידי מדינות החותרות להשגת נשק להשמדה המונית כמו אירן. היא מותקפת בידי אירגוני טרור החוסים בצילה של אירן. היא נרדפת על-ידי האנטישמיות החדשה המאשימה את ישראל, חדשים לבקרים, בפשעים שמעולם לא בוצעו על ידינו. - לפני יותר משישים ושש שנים, בעשרים ותשעה בנובמבר 1947 נפלה החלטה היסטורית, ששינתה מקצה לקצה את המציאות במזרח התיכון, ואף השפיעה עמוקות על תולדות העידן החדש. עצרת האומות המאוחדות קיבלה את "החלטת החלוקה", עם סיום המנדט הבריטי על הארץ הזו, ועל הקמת בית לאומי לעם היהודי אחרי אלפיים שנות גלות ופזורה, הלא היא מדינת ישראל. ללסטאר פירסון [Lester Pearson], מי שהיה אז דיפלומט, ולימים ראש ממשלת קנדה וחתן פרס נובל לשלום, הייתה השפעה אדירה על ההסכמה הבין-גושית שהביאה לפריצת הדרך לאימוצה של תוכנית החלוקה. בדרכים דיפלומטיות, הוא פעל להכרה, שפתרון חייב יהיה לכלול הכרה בזכותו של העם היהודי למדינה, כאן במולדתו ההיסטורית. בזיכרונותיו הוא כתב, ואני מצטט: "מעולם לא היה לי ספק שאי-אפשר לפתור את הבעיה, בלי להכיר במדינה יהודית מסוג כלשהוא בארץ-ישראל. בשבילי היה זה תמיד לבו של העניין. מדינה יהודית בארץ-ישראל, בית לאומי, משהו שחשתי שהוא תנאי בל יעבור לכל הסדר". סוף ציטוט. 65 שנים אחר כך, ודבריו של פירסון מקבלים משנה תוקף ומשמעות. בבסיס כל ההסדרים, ליבו של העניין הוא הכרה במדינה יהודית בארץ ישראל - בסיס שהוא תנאי בל יעבור לכל הסדר. - אדוני ראש ממשלת קנדה, אני מאמין גדול ב-P2P. אני מאמין גדול ב-people to people, בקשר הבלתי אמצעי בין אנשים ברמת השטח, בשיתופי פעולה אזרחיים, באזורי תעשיה בהם עובדים פועלים פלשתינים לצד ישראלים, הנהנים כולם מהעשייה יחד. מקצת משיתופי הפעולה הללו קיימים היום בינינו לבין הפלשתינים, והם עדות לכך שיש תקוה לעתיד. כיושב-ראש הכנסת, אני מאמין גדול ב-P2P נוסף: parliament 2 parliament. כחבר כנסת הייתי במשך תשע שנים יו"ר אגודת הידידות ישראל-קנדה, וגם כיום אני מנחה את הכנסת לפעול ולהעצים את הקשרים עם פרלמנטים אחרים ברחבי העולם. עם עשרות רבות של פרלמנטים ברחבי העולם יש לנו יחסים ושיתופי פעולה טובים ויעילים. אולם, לצערי הרב, יחסים אלו אינם קיימים עם רוב הפרלמנטים של מדינות ערב. הכנסת שבראשותי פתוחה לשיתופי פעולה אמיתיים עם כל הפרלמנטים באיזור, כי ללא P2P לא נוכל לבנות בסיס איתן לעתיד משותף באזורנו. - וישנו מרכיב שלישי ל-P2P והוא: partner to partner. כשרוצים להתחיל בתהליך שלום צריך פרטנר. כיום, לצערי, הרשות הפלשתינית והנהגתה אינם מהווים פרטנר. כל עוד נמשכת ההסתה הפרועה, הכוללת שימוש בסמלים נאציים, תוך עידוד הדור הצעיר בבתי-הספר ובגני הילדים של הרשות. כל עוד נשמעות התבטאויות אנטישמיות בכלי התקשורת הפלשתינים ובכיכרות העיר וכל זה בהנחייתה ובתמיכתה של הרשות, שאמורה לשמש כפרטנר, לא ניתן לדבר ברצינות על תהליך שלום. אלו עדויות המצביעות על העדר פרטנר. אנחנו צריכים שלושה P2P כדי לבנות בסיס איתן ליחסים. אנחנו צריכים שלושה P2P, בשביל להניע תהליך. אנחנו צריכים שלושה P2P, אחרת לא יהיה סיכוי לשלום אמת. - אדוני ראש הממשלה, הדמוקרטיה הישראלית עמדה לאורך שנות קיומה במבחנים קשים וכואבים - ויכלה לכולם. היא שרדה מלחמות עקובות מדם וטרור רצחני. היא צמחה מפרשת "אלטלנה" ועד להסכם השילומים עם גרמניה, מרצח ראש ממשלה ועד לעקירתם של אלפי מתיישבי צפון השומרון וחבל עזה מביתם ומאדמתם. הדמוקרטיה הישראלית, ש"שירתה" ב-1948 כ-800,000 אזרחים, משרתת היום למעלה משמונה מיליון אזרחים. מעגל לקוחותיה גדל פי עשרה במהלך 65 שנים, נתון שאין לו אח ורע במדינות המפותחות בעולם. הדמוקרטיה הישראלית איננה חסרת פגמים והיא איננה מושלמת: אך היא דמוקרטיה אמיצה, נחושה ויציבה. היא זרקור של שפיות וקידמה בליבו של מזרח תיכון מדכא ואכזרי. - מכובדי ראש הממשלה, אנו מעריכים את עמידתכם לצידנו לאורך דרכנו ומאמינים שעוד נכונו לנו שנים רבות של ידידות כנה ואמיצה. כפי שנאמר בקהלת: "טובים השניים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפלו - האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו".