כבוד נשיא המדינה, מר
שמעון פרס; נשיא הרפובליקה של צרפת, הוד מעלתו
פרנסואה הולנד והגברת ולרי טרירוויילר וכל חברי המשלחת האורחת הנכבדה מצרפת – שרים, סנאטור, חברי האספה הלאומית, שגרירים, מנהיגי הקהילה היהודית, נציגים מהאקדמיה, מהתרבות ומהמדע ואנשי עסקים; כבוד ראש הממשלה, חבר הכנסת
בנימין נתניהו והגברת
שרה נתניהו; שרי הממשלה; ראשת האופוזיציה, חברת הכנסת
שלי יחימוביץ; שופטי בית המשפט העליון; חברות וחברי הכנסת בהווה ובעבר, סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות בישראל, ראשי העדות הדתיות בישראל, משפחות שכולות, חיילים, שוטרים, סוהרים ותלמידים, משפחות החיילים הנעדרים, אורחים יקרים.
Monsieur le President de la République française, bienvenue à la Knesset., אדוני הנשיא, ברוך הבא.
אנחנו שמחים לארח אותך בבית הדמוקרטיה הישראלית, משכן הכנסת שבירושלים המאוחדת, בירת ישראל.
מכובדי, הבית הזה מייצג יותר מכול את אופייה של הדמוקרטיה הישראלית ואת הרוח המפעמת בה, רוח הנובעת מהקריאה לצדק של נביאי ישראל – נביאים לעמם ולאנושות כולה; רוח החיה את זיכרון הרדיפות וההשמדות ואת תקוות הדורות וחלום הגאולה; רוח המעלה על נס את מאבקו ההירואי של העם היהודי לקום מאפר המשרפות של אושוויץ וטרבלינקה ולחדש בארצו את הריבונות היהודית עתיקת היומין; רוח השואבת את עוצמתה המוסרית מעמדתם הנחרצת וממאבקם של עמים רבים לחיים של חירות, שוויון ואחווה.
בבית הזה אין משוא פנים; הוא שייך לתושבי ישראל כולם – יהודים, ערבים, דרוזים, חילונים ודתיים, אנשי שמאל ואנשי ימין, נציגי כל המחנות וכל המגזרים. בבית הזה מתקיימים דיונים סוערים ומתוחים בנושאים הרי גורל, הנוגעים לא רק בחיי היום-יום או בשאלות תקציב, סביבה ורווחה, כי אם בעתידה של המדינה, בשלומנו ובביטחוננו.
לפי שנים מספר נפגשתי עם קולגה, חברת פרלמנט במדינה חשובה ושלווה. בפגישתנו היא אמרה לי שלו הפרלמנט שלה היה מכריע בשאלות של חיים ומוות, היא לעולם לא הייתה בוחרת להיות חברת פרלמנט. "אין לי האומץ", כך אמרה, "להכריע בשאלות של חיים ומוות".
הכנסת שלנו לא יכולה ליהנות מהנחת של הכרעות שגרתיות ויומיומיות. אין לנו זכות הבחירה להחליט על הנושאים שבהם נדון. נשלחנו על-ידי הציבור כדי להכריע בנושאים חברתיים וכלכליים, מדיניים וביטחוניים; נשלחנו להצביע, לא פעם בלב כבד וביד רועדת, בעד או נגד פעולות צבאיות מחד – והסכמי שלום מאידך. עבורנו, ההכרעות האלה הן אתגר גדול, וזכות גדולה עוד יותר; הזכות להיות שותפים פעילם בכינונה של ריבונות יהודית בארץ-ישראל.
אדוני נשיא הרפובליקה, העם בישראל יודע להכיר תודה לעם הצרפתי על רגעים של חסד ושל שיתוף פעולה; על הפגנת אומץ לב וכנות אזרחית. לעולם לא נשכח שצרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שהכירה ביהודי כשווה-ערך, כבן זכויות, כאזרח המדינה וכאדם.
בנאומך המרשים, שנשאת באירוע של הקרי"ף ועסק באומץ לב בהתמודדות עם האנטישמיות ועם פיגועי הטרור נגד היהודים בצרפת, מנית שורה של אישים גדולים שקשרו את גורלם עם גורל הרפובליקה של צרפת; בין היתר הזכרת את רנה קאסן, לאון בלום, עמנואל לוינס ואדמונד פְלֶג. אנחנו, מצדנו, לא נשכח את אמיל זולא, שיצא להגנתו של דרייפוס, וצרפתים רבים אחרים, כמו למשל הסופר הנודע מוריס בלאנשו, שלקחו אחריות, בשם ערכי השוויון והאחווה, והצילו יהודים ממוות ועינויים בימי מלחמת העולם השנייה, תחת משטר וישי והכיבוש הנאצי.
אדוני נשיא הרפובליקה, היסטוריה היא לפעמים פרדוקסלית; פרשת דרייפוס, שערערה את תחושת הביטחון של יהודים רבים, הניעה יהודים רבים אחרים, כמו חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שתמונתו תלויה כאן על הקיר, ליזום תהליך לאומי בלתי הפיך שהוביל להקמתה של מדינת ישראל.
הקמתה של מדינת ישראל נעשתה בעמל ויזע, במסירות נפש ובהקרבה שלא תתואר. ישראל היא מדינה קטנה, אך עוצמתה גדולה; מדינה שמספר האנשים בה לא רב, אך איכותם גבוהה. סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור מופלא של ההכרח ליצור יש מאין, של היכולת להמשיך הלאה, על-אף המכשולים הרבים, ולצלוח כל אתגר.
כיום, רק 65 שנים מיום הקמתה, מדינת ישראל היא פלא אזרחי ונס כלכלי. מדינת ישראל נמצאת לא רק בלב המזרח התיכון. ברגעים אלה, מדינת ישראל נמצאת בלב האדמות הצחיחות של מדבריות אפריקה; היא נמצאת בבתי-חולים במדינות המתפתחות; היא מושיטה את ידה בעזרה פעילה בפיליפינים ובכל מקום שבו עמים זקוקים לסיוע בעת אסון.
היא נמצאת בליבת מעבדי המחשבים ותעשיית ההיי-טק בעולם כולו והיא חברה של כבוד ברשימה היוקרתית של מדינות שאזרחיהן זכו בפרסי נובל ושעשייתם המדעית תרמה תרומה מכרעת לאנושות.
אדוני נשיא הרפובליקה, כמקובל בין מדינות ריבוניות, יחסי צרפת וישראל ידעו עליות ומורדות, ואין דבר טבעי מכך. לעתים האינטרסים עיממו את הידידות ולפעמים הם העצימו אותה. אך הידידות והמחויבות המשותפת שרדו גם רגעים קשים של אי-הסכמה.
בשנים האחרונות שבה ומתחזקת תחושת האחריות ההדדית בין שתי המדינות. האחריות שבאה לידי ביטוי בשיתופי פעולה ביטחוניים, מדעיים, טכנולוגיים, חינוכיים ואחרים. כולי תקווה ואמונה שהיחסים בינינו יתהדקו ויעמיקו תחת הנהגתך.
אדוני הנשיא, אתה מגיע לכנסת לאחר ביקור ברשות הפלשתינית. כולנו שותפים לתקווה שתהיה התקדמות בשיחות בין הצדדים ותיבנה מערכת של אמון הדדי. זה לא סוד שיש חילוקי דעות בבית הזה לגבי כל מתווה של שלום עתידי. אבל חילוקי הדעות הם לא על המהות, אלא על הדרך. תקוות השלום משותפת לכולנו, אולם הדרך הראויה להגשמתו שנויה במחלוקת.
שלום-אמת לא יכול להיבנות כל עוד מתנהלת, גם בימים אלו, מערכת של הסתה ברשות הפלשתינית. שלום-אמת לא ייכון כל עוד גופים שונים מנסים להשפיע על תוצאות המשא-ומתן תוך סחיטה מדינית ואיומים בחרם על ישראל. רק הכרה כנה ועמוקה בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית תוכל לשקם אמון שנסדק ותפתח פתח לשיתוף פעולה עתידי ולתקוות שלום.
מכובדי נשיא הרפובליקה, העולם החופשי ניצב היום אל מול ניסיונותיה של אירן להשיג נשק להשמדה המונית. זוהי תופעה בלתי נסבלת. 75 שנים אחרי מאורעות ליל הבדולח אנו נאלצים למצוא את עצמנו מתמודדים שוב על זכותנו הבסיסית לחיות כעם ריבוני, חופשי מאיומי השמדה ונאומי שטנה.
בעמדתך הבלתי מתפשרת אל מול אירן, אדוני הנשיא, אתה מגלה מנהיגות אמיצה ומוסריות גבוהה. אני מאמין שאתה עושה זאת כיוון שאתה יודע בדיוק כמונו שאם אירן תתחמש בנשק להשמדה המונית, תהיה בכך סכנה לא רק לישראל, אלא לאנושות כולה.
אתה מבטא עמדה פרו-אנושית, עמדה מוסרית, עמדה שעולה בקנה אחד עם ערכיה של צרפת ועם האינטרסים שלה. ברוח ערכי המהפכה הצרפתית, עמדתך מגינה על חיי אדם באשר הוא אדם.
ראש ממשלת צרפת לשעבר, לאון בלום, אמר: (נושא דברים בצרפתית) – פעמים רבות אני חושב שמוסריות מבוססת על האומץ לבחור.
אדוני הנשיא, מדינת ישראל מעריכה את הבחירה האמיצה שעשית ואת עמדתך האיתנה לצד הצדק. תודה לך.