מסמכים שפורסמו לאחרונה מארכיון ה-CIA, חושפים את התמיכה הכספית והחומרית שסיפקה ארה"ב לקבוצות חמושים בלטביה בשנות ה-50. באותה תקופה לטביה הייתה תחת שלטון בריה"מ. המסמכים, שסווגו במקור כ"סודי ביותר", מראים, כי ה-CIA היה מודע ואף תמך בפעילות האנטי-סובייטית של הקבוצה "אחי היער".
קבוצה זו הוקמה בשנת 1944, לאחר שבריה"מ כבשה מידי גרמניה הנאצית את אסטוניה, לטביה וליטא. הקבוצה הורכבה מפעילים אנטי-סובייטים ממספר ארגונים במדינות הבלטיות, שרבים מהם התנגדו לאידיאולוגיה של בריה"מ. תפקיד ה-CIA במימון וארגון של קבוצות אנטי-סובייטיות בבריה"מ בתקופת המלחמה הקרה ידוע זה שנים רבות. אולם, המסמכים שנחשפו לאחרונה, שופכים אור על ההבנה המוקדמת של ה-CIA בכל הקשור לזהות, בכוח והמבצעים של קבוצות אלו. כמו-כן, הם מכילים מידע חדש על הרקע והמבנה של קבוצות אנטי-סובייטיות אלו, כמו "אחי היער" בלטביה.
המסמך הראשון של ה-CIA שמכיל מידע על-אודות פעילות אנטי-סובייטית בלטביה מתוארך ל-29 בנובמבר 1949, וכותרתו היא "הארגון של ההתנגדות המחתרתית במזרח אירופה". אחריו ישנם עוד שני מסמכים. הראשון הוא "ההתנגדות הלטבית לכיבוש הרוסי" ו"בקשה לסיוע עבור המחתרת הלטבית", שמתוארך לאמצע 1950, לאחר שה-CIA הצליח לקיים קשרים עם פעילים לטביים גולים שגרו בגרמניה ובשבדיה. לאחר מגעים אלו קבע ה-CIA, כי התנגדות פעילה ואף חמושה בלטביה מוגבלת ל-5,000 איש, שרבים מהם ניהלו מתקפות נגד כוחות ומתקנים סובייטים. לפי דוח אחר של ה-CIA מאותה שנה, רוב הקבוצות החמושות בלטביה היו קבוצות רדומות שמחכות לרגע המתאים לחזור לפעולה. ה-CIA ציין, כי התקיימה תקשורת רדיו חשאית בין הנהגת המחתרת בלטביה לבין גולים לטביים בשבדיה.
המחתרת האנטי-סובייטית נחשבה כבעלת ערך תפעולי ניכר, והדבר הביא ליוזמה של ה-CIA לתמוך בפעילות זו החל מקיץ 1950. התוכנית, שקיבלה את שם הקוד "ZRLYNCH", פעלה מחוץ לתחנה של ה-CIA במינכן שבגרמניה, ונועדה להיות פרויקט ארוך טווח תחת ניהול המשרד לתיאום מדיניות, שהיה אחראי למבצעים שונים של ממשלת ארה"ב ובשנת 1951 שולב ב-CIA. הפעילות הלטבית הייתה חלק ממאמץ רחב יותר של ה-CIA, שנועד לחתור תחת השליטה הסובייטית במזרח אירופה.
בשנה הראשונה של התוכנית הוקצבו לה 30,000. התקציב הופנה בעיקר לאיסוף מודיעין בשטח הסובייטי, וכן לתיאום פעילות חשאית של "אחי היער", אשר ביצעה פעולות חבלה כחלק מלוחמת הגרילה שלה; פעולות אלו לא מפורטות במסמכי ה-CIA. בסוף השנה הראשונה לקיומה של התוכנית, ה-CIA הצליח לגייס שלושה לטביים ששימשו כמתווכים בינו לבין קבוצת "אחי היער".
שלוש שנים מאוחר יותר עלה תקציב התוכנית עלה ל-134,000 דולר. 52,000 דולר במיוחד לקיום מבצעים פסיכולוגיים, והשאר הופנו לאיסוף מודיעין. ה-CIA גם מימן את הוצאות הנסיעה של דמויות לטביות חשובות, וגם הסיט עשרות אלפי דולרים לקיום כנסים של גולים לטביים בארה"ב. המטרה הייתה לאחד את הקבוצות הלטביות הגולות שפעלו בארה"ב.
הביטחון המבצעי היה חשוב ביותר עבור סוכני ה-CIA בקיום תוכנית זו. הם לא רצו שממשלת בריה"מ תדע, כי ארה"ב עומדת מאחורי המאמצים לעורר התנגדות חמושה נגד כוח סובייטי באזור הבלטי. באחד המסמכים של ה-CIA נכתב שהסוכנים יגלו סובלנות אפסית כלפי כל הפרה שתפגע בפעילות התוכנית. כתוצאה מכך הוחלט, שכל פעולה שתחשוף את הקשר בין ה-CIA לבין "אחי היער", תביא להפסקה מיידית של תמיכה כספית בקבוצה.
בסופו של דבר, פעילות הקבוצה לא הצליחה לאתגר את השליטה הסובייטית בלטביה. רוב חברי הקבוצה נהרגו בפעילות צבאית של הצבא האדום, וחלק נרחב ממבנה הארגון היה פרוץ לריגול סובייטי. פעילות הקבוצה הופסקה בשנת 1957, כאשר החברים האחרונים בה יצאו מהיערות ונכנעו לכוחות הסובייטים.