התרופה הקטלנית של טראמפ

"על בסיס מה שאני רואה, זה יכול לשנות לחלוטין את התמונה" (19.3.20). " Hydroxychloroquine- אני לא יודע, עושה רושם שיש לזה תוצאות טובות. זה יהיה ענק" (3.4.20). "מה יש לכם להפסיד? אומר זאת שוב: מה יש לכם להפסיד? תקחו את זה. אני באמת חושב שצריך לקחת את זה" (4.4.20). "זו תרופה חזקה נגד קדחת. ויש סימנים חזקים מאוד שהיא פועלת עם נגד זה" (5.4.20). קובץ התבטאויות של הנשיא דונלד טראמפ בנוגע לתרופה Hydroxychloroquine. וושינגטון פוסט קובע: טראמפ שיקר בצורה העלולה לעלות בחיי אדם. כמה מחקרים מחוץ לארה"ב אכן הצביעו על האפשרות ש- Hydroxychloroquine, תרופה נגד קדחת, עשויה להועיל נגד הקורונה, אך עד מהרה הצביעו מדענים על כשלים מהותיים במחקרים אלה. מומחים מזהירים מפני ההשלכות המסוכנות של עידוד-יתר לשימוש בתרופה שיעילותה אינה ברורה. כבר כעת יש מחסור ב-Hydroxychloroquine, הפוגע בחולי זאבת ובחולים אחרים הזקוקים לה. יש מי שעלולים למות בשל תופעות הלוואי שלה. תרופות אחרות עלולות להיזנח. הוויכוח על יעילות Hydroxychloroquine נגד הקורונה החל בסין בסוף חודש ינואר, כאשר אמצעי תקשורת ומשקיעים ציטטו מחקרי עבר לפיהם התרופה עשויה לשמש כנגד אחד מסוגי השפעת. מדובר במחקרים משנת 2005 שמעולם לא הגיעו לשלב של ניסויים בבני אדם. הם גם ציטטו את המרכז לחקר הקורונה בעיר ווהאן, מוקד ההתפרצות, שהעלה את האפשרות שהיא תועיל נגד הקורונה. בחודש פברואר התרבו הפרסומים בנושא בפייסבוק ובאינסטגרם והספקולציות התרחבו לניגריה, וייטנאם ואפילו לצרפת. ד"ר דידייה ראול הצרפתי פרסם בסוף מארס תוצאות של ניסוי, שתרמו להעלאת התרופה לסדר היום האמריקני. אולם מדגיש הפוסט, מדענים שללו מאוחר יותר את המחקר של ראול תוך שהם מצביעים על כשלים ניכרים בדרך בה נערך. כתב העת בו פורסם המאמר הודה בתחילת אפריל, כי הוא לא עמד בקני המידה שלו. אלא שעוד לפני שניתן היה להעמיד את הדברים על דיוקם, הסיפור התפשט במהירות ברשתות החברתיות האמריקניות החל מהשבוע השני של מארס. באמצע החודש הוא הגיע לפוקס ניוז – מקור מידע מרכזי של טראמפ. שלושה ימים מאוחר יותר ציין טראמפ לראשונה את ה-Hydroxychloroquine בתדרוך היומי בבית הלבן. בשבוע שלאחר מכן היא הוזכרה ב-101,844 פוסטים בפייסבוק. בסוף מארס מדובר היה ברבבות ציוצים בשעה. בין המצייצים היו דונלד טראמפ הבן ורודי ג'וליאני, פרקליטו של הנשיא. כאמור, טראמפ דיבר עליה שוב בתחילת אפריל; האזכורים בטוויטר הגיעו לשיא ב-6 בחודש. כאשר תשומת הלב הציבורית הרקיעה שחקים, מדענים אמרו שיש רק "הוכחות נקודתיות" ליעילותה של Hydroxychloroquine נגד הקורונה. זה נשמע לא נורא, אבל בקהילה המדעית זהו עלבון צורב – מסביר הפוסט. הביטוי הזה מתייחס לדיווחים של מי שנטלו את התרופה ושאין להם שום בסיס מדעי. ד"ר אנתוני פאוצי, האיש מספר אחת בממשל במאבק נגד הקורונה, הדגיש שוב ושוב שאין מפסיק הוכחות לכך שהתרופה הזאת עוזרת. המרכז לבקרת מחלות ניסה בשנת 2005 את Hydroxychloroquine כתרופה לסארס. המסקנות היו, שיש לה השפעה אנטי-ויראלית על תרביות של תאים, אך היא נכשלה בניסוי על עכברים. קל וחומר שלא נערך ניסוי קליני ולא נבחנו השפעותיה של בני אדם. כיום מתקיימים ניסויים קליניים שלה אל מול הקורונה, אך עדיין אין תוצאות. ארגון הבריאות העולמי החל לנסות אותה בסוף פברואר וכולל אותה כעת בניסוי ענק שהוא מנהל. מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) אישר בסוף מארס להפיץ עשרות מיליוני כדורים לבתי חולים לשימוש אם לא תהיה שום תרופה אחרת ובתנאים מגבילים, אך ההחלטה ספגה ביקורת משום שהתקבלה בלא ניסוי קליני. הפרסום הנרחב סביב ה- Hydroxychloroquine גרם לפאניקה ולהתנפלות על התרופה, וכאמור – ליצירת מחסור עבור מי שבאמת זקוק לה. נטילתה בלא פיקוח רפואי עלולה לגרום לתופעות לוואי, עד כדי דום לב קטלני. אומנם מדובר בתופעות לוואי נדירות, אך איש אינו מזכיר אותן. בנוסף לכך, היו חולים שנטלו בטעות תכשירים בעלי שמות דומים, כולל תכשיר לניקוי מיכלי דגים – והמקרה הזה הסתיים במוות. הבית הלבן סירב לענות לשאלות הפוסט.