מאז התגלה נגיף הקורונה בסין בשלהי 2019, קצב ההתקדמות הרפואית-מדעית היה מדהים, מאמצי המדענים ברחבי העולם מתחילים לשאת פרי: בתוך פחות מארבעה חודשים החלו ניסויים קליניים בכמה תרופות וחיסונים לנגיף, היכולים לשים קץ למשבר. אך שאלה אחת נותרה ללא מענה, מציין אקונומיסט: כיצד יופצו תכשירים אלו בכל רחבי העולם ובצורה הוגנת, עם עדיפות למי שנזקקים להם יותר מאשר אחרים?
ארגון הבריאות העולמי הודיע (24.4.20) על יוזמה האמורה לתת מענה לשאלה זו, שהיא קריטית בשל אופיו הבינלאומי של המשבר. ארה"ב ו
האיחוד האירופי כבר הטילו מגבלות על ציוד מגן אישי, וקיים חשש שהן יתרחבו גם לחיסון – כפי שהיה בעת שפעת החזירים ב-2009. לכן יש צורך ביוזמה גלובלית.
פקידים בתחום הבריאות, מלכ"רים, תורמים וחוקרים פעלו במשך מספר חודשים מאחורי הקלעים כדי למצוא פתרון. באמצע פברואר היה ברור, שיש צורך במתן מענה לייצור והפצה חסרי תקדים בהיקפם ובמהירותם של החיסון. אפילו כאשר הוא ייוצר בצורה המונית, ההפצה תהיה מוגבלת ולכן יש צורך באסטרטגיה של סדרי קדימות – למשל, לצוותי רפואה, למדינות בהן ההדבקה היא ממשית ולנקודות חמות של התפרצות. ישנם משתנים רבים, שבאופן אידיאלי יש לשקול ולשקלל את כולם – ובמהירות.
ארגון הבריאות ומי שמכנים את עצמם "פעילי בריאות עולמיים" הודיעו בשבוע שעבר על הקמת שותפות לייצור ולהפצה של כל הדרוש למאבק בקורונה, כולל החיסון. בשותפות הזו חברות הבנק העולמי, קרן ביל ומלינדה גייטס, הקרן העולמית (שמימנה את המאבק באיידס ובקדחת) וממשלות כמו צרפת, נורבגיה ו
קוריאה הדרומית; ארה"ב בולטת בהיעדרה. לשותפים יש עשרות שנות ניסיון במאבק במשברי בריאות עולמיים, במציאת פתרונות ובהפצתם. גם בלי ארה"ב, זוהי קבוצת רבת עוצמה.
למרות שלקבוצה לא חסרה שאפתנות, חסר לה כסף – מציין אקונומיסט. היא זקוקה מיידית לתקציב בסיסי של 8 מיליארד דולר. התקווה שהיא שממשלות, סוכנויות של האו"ם וגורמים אחרים יאספו את הכסף עד 4.5.20. שר האוצר של סעודיה אמר כי רבע מהסכום כבר הובטח. 3 מיליארד דולר יוקצו למחקר ופיתוח של חיסון, ו-2.25 מיליארד דולר – לתרופות.
יש צורך לעבד פרטים רבים ואין ספק שהמשימה תהיה קשה. בראש תוכנית החיסון יעמוד סר אנדרו וויטי, נשיא ענקית התרופות האמריקנית UnitedHealth Group, המוותר זמנית על תפקידו כדי למנוע
ניגוד עניינים. ווטי, לשעבר המנכ"ל של ענקית תרופות הבריטית גלסקו-סמית-קליין העוסקת גם בייצור חיסונים, מביא איתו ניסיון עסקי רב. יהיה עליו ליצור תוכנית שתאתר את החיסונים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר, לממן את פיתוחם ולקבוע כיצד להפיץ אותם.
משמעותו של שיתוף פעולה כזה תהיה, ששום מדינה בודדת לא תפסיד אם מדעניה לא יצליחו לפתח את החיסון וששום מדינה לא תימצא במצב בו לא תוכל לקבל את החיסונים הדרושים לה. תרופות וציוד מגן יזדקקו לתכנון דומה. וזאת רק ההתחלה, אך זהו סימן לכך שהמבוגרים האחראים מתחילים ליטול את העניינים לידיהם.