נשיא רוסיה,
ולדימיר פוטין, אישר אישית ב-22.1.16 את התערבותה של ארצו לטובת
דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. כך מעלה מסמך פנימי של הקרמלין, המתפרסם (יום ה', 15.7.21) בעיתון הבריטי גארדיאן. החידוש העיקרי במסמך הוא, שבהנחה שמדובר במסמך מקורי - זוהי ההוכחה הברורה הראשונה למעורבותו האישית של פוטין במסע הבחירות בארה"ב, אם כי ההערכה כל העת הייתה שהדבר נעשה בהוראתו.
עוד מלמד המסמך, כי ההחלטה להתערב לטובת טראמפ נפלה מוקדם מכפי ששיערו עד כה, וכי רוסיה שאפה כבר בשלב זה לא רק לערער את האמון במערכת הדמוקרטית האמריקנית, אלא במפורש להביא לנצחונו של טראמפ. התובע המיוחד,
רוברט מולר, קבע בשנת 2018, כי רוסיה פעלה לטובת טראמפ - אך לא הייתה קנוניה בין הצדדים. טראמפ עצמו דחה בפומבי את קביעותיהם של מולר וכל קהילת המודיעין האמריקנית בדבר התערבותה של רוסיה בבחירות, כולל בפסגת הלסינקי עם פוטין באותה שנה. הוא גם ציין את הצעדים הנוקשים שנקט נגד רוסיה, כהוכחה לכך שהוא אינו חייב לה דבר.
בפגישה נכחו בכירי סוכנויות הביון הרוסיות ושרים בכירים. המשתתפים הסכימו, כי אם טראמפ ייכנס לבית הלבן - הדבר יבטיח את מטרותיה האסטרטגיות של מוסקבה, כולל אי-שקט חברתי בארה"ב ופגיעה ביכולת המיקוח של נשיא ארה"ב. שלוש סוכנויות הביון הרוסיות הצטוו למצוא דרכים מעשיות לסייע לטראמפ, בהוראה הנחזית להיות נושאת את חתימתו של פוטין. באותו שלב הוביל טראמפ במרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית, אם כי סיכוייו לנצח את
הילרי קלינטון נראו קלושים עד אפסיים.
לדברי גארדיאן, סוכנויות ביון מערביות ערות מזה מספר חודשים לקיומו של המסמך, המהווה הדלפה נדירה ביותר מצמרת הקרמלין. מומחים שבדקו את העתקי המסמך לבקשת גארדיאן אומרים, כי הוא נראה מקורי. דוברו של פוטין אמר בתגובה, כי הרעיון שהקרמלין התערב בבחירות בארה"ב הוא בדיה גמורה. טראמפ סירב להגיב.
המסמך אומר כי טראמפ הוא "המועמד המבטיח ביותר" מנקודת מבטו של הקרמלין. יש בו ניתוח פסיכולוגי קצר של טראמפ, המתואר כ"אימפולסיבי, בלתי יציב מבחינה נפשית ואדם בלתי יציב הסובל מתסביך נחיתות". הוא גם כולל רמז לאפשרות שבידי הקרמלין יש חומר מביך על טראמפ מביקוריו במוסקבה. בפרסומים לפני הבחירות נטען, כי הרוסים תיעדו בשעתו את טראמפ עם נערות ליווי במלון ריץ במוסקבה וכך יש בידיהם אפשרות לסחוט אותו; טראמפ הכחיש בתוקף ומעולם לא הוצגה ראיה לקיומו של מידע כזה.
גארדיאן אומר כי אין ספק שפגישה כזאת התקיימה במועד בו מדובר, שכן הקרמלין צילם תמונה שלה. לצידו של פוטין השתתפו בה ראש הממשלה דאז,
דמיטרי מדבדב; שר החוץ,
סרגיי לברוב; שר ההגנה והממונה על הביון הצבאי, סרגיי שויחו; מנהל מודיעין החוץ דאז, מיכאיל פרדקוב; ראש סוכנות הביון FSB (היורשת של הקג"ב בו שירת פוטין), אלכסנדר בורטניקוב; וקודמו בתפקיד, ניקולאי פטרושב, שהיה אז מזכיר מועצת ההגנה.
על-פי ההודעה הרשמית שפרסמה לשכתו של פוטין, הפגישה עסקה בענייני כלכלה וביחסים עם מולדובה. המסמך שבידי גארדיאן מעלה, כי הנושא האמיתי היה ההצעות שהגיש צוותו של פוטין להתמודד עם העיצומים שהטילה ארה"ב על רוסיה בעקבות פלישתה לחצי-האי קרים בשלהי 2014. ההצעות הוגשו ככל הנראה בידי ולדימיר סימוננקו, מיועציו הראשיים של פוטין.
לא ידוע מה נאמר בפגישה, אך המסמך מלמד, כי פוטין וראשי המודיעין חתמו על תוכנית מקיפה להתערב בבחירות בארה"ב, בנימוק שמדובר ב"הגנה עצמית". המסמך מציין מספר נקודות תורפה של ארה"ב, ובהן הקרע המעמיק בין ימין לשמאל, זירת המדיה הנרחבת ומצב הרוח האנטי-ממסדי בעקבות כהונתו של
ברק אובמה. המסמך אינו מזכיר את קלינטון, אם כי אומר שניתן להפעיל אמצעי מדיה נגד דמויות פוליטיות מובילות בארה"ב.
המסמך אומר כי רוסיה עשויה להחדיר "נגיפי מדיה" לחיי הציבור בארה"ב, אשר לאחר מכן ישכפלו את עצמם ויפעילו השפעה נרחבת ובמיוחד בקבוצת מסוימות. מחברי המסמך העריכו, כי רוסיה תצא נשכרת במידה רבה מנצחונו של טראמפ, שכן הדבר יגרום ל"התפוצצות חברתית" שתחליש אותו. פוטין יוכל לשלוח בסדר היום של הדו-שיח האמריקני-רוסי, להחליש את עמדת המיקוח של הבית הלבן ולקדם את מטרותיה של מוסקבה במדיניות החוץ.
לאחר הפגישה, בו ביום, חתם פוטין על צו אשר הקים ועדה בין-מחלקתית סודית, במטרה להשיג את המטרות שהועלו בדיון. שויחו עמד בראש הוועדה וחבריה היו פרדקוב ובורטניקוב. לכל אחת מסוכנויות הביון ניתן תפקיד. הביון הצבאי (GRU) הופקד על איסוף המידע והכנת הפעילות במרחב הסייבר; מודיעין החוץ הצטווה לאסוף מידע נוסף ולתמוך בפעילות הוועדה; ואילו FSB הופקד על הריגול הנגדי. פוטין אישר את חלוקת העבודה בין הסוכנויות ואת תחילתו המיידית של המבצע. הוא הורה לראשי הסוכנויות להגיש הצעות מעשיות תוך שבוע. שבועות אחדים לאחר מכן פרצו אנשי GRU למחשבי המפלגה הדמוקרטית והדליפו אלפי תכתובות דוא"ל שהביכו את המפלגה ואת קלינטון.