שנת 2022 תסמן התחדשות בממשלה גרמניה, ולא רק משום שלראשונה מזה 16 שנים אנגלה מרקל לא תעמוד בראשה. במשך למעלה משישה עשורים נשלטה גרמניה בידי קואליציות דו-מפלגתיות; בשלוש מתוך ארבע הקדנציות שלה הובילה מרקל קואליציה של הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים. אבל לפי כל הסימנים, הממשלה הקרובה – בעקבות בחירות ספטמבר 2021 – תהיה ממשלת פשרה בת שלוש מפלגות: הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והדמוקרטים החופשיים ("ממשלת רמזור").
The World Ahead 2022 של אקונומיסט מציג את השאלה המתבקשת: האם זה יעבוד? האופטימיסטים מקווים ש"ממשלת הרמזור" תהיה גדולה מסך חלקיה. הירוקים יספקו את הפעולה הדרושה בתחום שינויי האקלים; הדמוקרטים החופשיים – בתחומי המאבק בסחבת והדה-רגולציה. שתי המפלגות הקטנות יותר יכולות למצוא מכנה משותף בזכויות האזרח, כמו לגליזציה של המריחואנה ורפורמה בחוקי האזרחות. הקנצלר המיועד, אולף שולץ, יוכל להעביר את גרמניה לשלב הבא של התיעוש ולהבטיח לשותפותיה האירופיות שישמר את מורשת הקונצנזוס של מרקל. שלוש המפלגות יחדיו ינסו להציג את עצמם ככוח למודרניזציה אחרי שנות המגה-ריאליזם של מרקל.
אולם, חוסר האמון ההדדי ביניהן עלול להביא לחוסר אחידות ולשיתוק. למשל: אם הירוקים החופשיים שונאי החוב יקבלו את משרד האוצר, הירוקים ידרשו ערבויות למימוש תוכניות ההוצאות שלהם. למפלגות יש דעות שונות בנוגע לחוקים הפיסקליים של האיחוד האירופי ותוכניתו עתירת החוב להתאוששות מהקורונה. חילוקי דעות אלו יובילו להסכם קואליציוני מפורט, שיגביל את הגמישות של הממשלה. בתחום הפיסקלי היא עשויה להיתקל בקשיים בבונדסראט, הבית העליון של הפרלמנט, בו אין לה רוב.
ממשלה מרובת חילוקי דעות עשויה להתקשות להתמודד עם האתגרים הרבים שבפני גרמניה: ירידה בכוח העבודה, הפחתת פליטת גזי החממה, מודרניזציה של חיל-האוויר, הצבת הטילים הגרעיניים האמריקניים. האתגר הגדול מכולם יהיה מאות מיליארדי האירו שיש להשקיע באקלים ובדיגיטציה, שכן החוקה הגרמנית מגבילה את ממדי החוב הלאומי והממשלה תצטרך לקצץ הוצאות אחרות. זה יהיה קשה, לנוכח העובדה שהקורונה הקפיצה את החוב ל-400 מיליארד אירו והדמוקרטים החופשיים מתנגדים להעלאת מיסים; תקציב ההגנה, נושא רגיש מבחינת בעלות הברית בנאט"ו, עשוי להיפגע.
הפוליטיקה הגרמנית תהיה יותר מלאת חיים, צופה אקונומיסט. הפרלמנט החדש צעיר יותר וצבעוני יותר מאשר קודמו. בארבע מדינות ייערכו בשנה הבאה בחירות מקומיות, כולל הגדולה ביותר – צפון הריין/וסטפליה; יהיה זה מבחן חשוב לממשלה הטרייה. יהיה זה מבחן גם לנוצרים-דמוקרטים, שיהיו באופוזיציה לראשונה מאז 2005 ואשר ניצבים בפני מאבק פנימי על דמותם בעידן שאחרי מרקל.