משטרו הגנגסטרי של ולדימיר פוטין שוב מאיים על השלום והביטחון במזרח אירופה. רוסיה לא הורתעה מחוסר החוקיות של פלישתה לאוקראינה ב-2014 ומהמשך כיבושה בגאורגיה, וכעת הנשיא מנסה שוב להשתמש בתושבי אוקראינה ככלי במשחק רחב יותר – אומר ליאם פוקס, שהיה שר ההגנה והשר לסחר בינלאומי בממשלת בריטניה, במאמר בדיילי טלגרף.
התעמולה של פוטין – שהשמאל במערב שותה בשקיקה את דבריה לעיתים קרובות – טוענת שוב ושוב שחובתה של רוסיה להגן על תושבי הקווקזים/אוקראינה/הבלטיות. למעשה, זוהי אחת הסיבות מדוע אסור לאפשר אי-פעם לרוסיה להצטרף למשפחת המדינות הדמוקרטיות והמתורבתות, משום שלדעתה אזרחים אלו אינם מוגנים בידי חוקי מדינותיהם אלא בידי כוחות הקרמלין.
כל מה שראינו בשבועות האחרונים הוא חלק מהתפריט הקבוע של הקג"ב, המבוסס על התפיסה של "שליטה רפלקסיבית", מגדיר פוקס. דוקטרינה זו מובילה למסע של מידע מסונן בקפידה, כדי לשכנע את הצד השני לקבל החלטות שיחשבו שהם לטובתם, אבל למעשה פועלות לטובת רוסיה. המטרה היא לשלוט ברפלקסים הפסיכולוגיים של הצד השני באמצעות יצירת מודל התנהגותי מסוים, תוך ניצול טיעונים מוסריים וטקטיקות פסיכולוגיות, או תוך ניצול את האופי וההתנהגות של המנהיגים הפוליטיים והצבאיים. זהו עדיין חלק מרכזי במלחמה ההיברידית הרוסית, המשלבת לוחמה קונבנציונלית, לוחמה בלתי סדירה ולוחמת סייבר יחד עם שיטות השפעה אחרות, כמו פייק ניוז והתערבות בבחירות.
התערבות בבחירות בדמוקרטיות המערביות ומתקפות סייבר סדורות הפכו לחלק קבוע מצורת הפעולה של פוטין, כפי שחשפו ארה"ב, בריטניה וקנדה מספר פעמים בשנתיים האחרונות. בשנת 2014, ערב הפלישה הקודמת לאוקראינה, הפעילה רוסיה חיילים ללא סימני זיהוי – גישה אפולוגטית שאפשרה לרוסיה לטעון שאינה עומדת מאחורי הפעולות, ורבים במערב שמחו לקנות טענה זו.
בימים האחרונים טוען פוטין, כי ייתכן שיהיה צורך בפעולה רוסית כדי להתמודד עם האפליה נגד דוברי הרוסית במחוז דונבס שבמערב אוקראינה. הטענות הללו תואמות להפליא את השיטות אותן הפעיל פעמים רבות בעבר. הוא גם תיאר את האיזורים באזור כ"רצח עם" – טיעון שנועד ליפול על אוזניים מערביות של מנהיגים המאשימים את סין בביצוע רצח העם כלפי המיעוט האויגרי, ושמטרתו להפחית את ההתנגדות לפעולותיו.
הגיע הזמן להבהיר לפוטין שהמערב מבין את המשחק שלו – טוען פוקס. רוסיה התרגלה להתגרות במערב בלא להסתכן בתגובה צבאית, אבל כעת על מנהיגיו להבהיר לפוטין בצורה שאין ברורה ממנה שהמחיר על תוקפנות רוסית יהיה גבוה. למרבה הצער, יותר תשומת לב פנימית מופנית למסיבות חג המולד ולזן האומיקרון. אבל אסור להרשות לסדרי העדיפות של המנהיגים הפוליטיים לשחק לידי "השליטה הרפלקסיבית" של פוטין. יש כאן סכנה ברורה ומיידית.