בית המשפט לערעורים בצרפת קבע (יום ב', 13.12.21), כי בנק UBS השווייצרי ייקנס ב-1.8 מיליארד אירו בשל הסיוע שהעניק בשנים 2012-2004 ללקוחותיו הצרפתיים להתחמק מתשלום מיסים. בית המשפט לערעורים הקטין במחצית את הקנס שהוטל על הבנק בשנת 2019 (שהיה הגבוה ביותר בתולדות צרפת), ו-UBS מתכוון לערער על הסכום הנוכחי. בית המשפט לערעורים אשרר את הפסיקה נגד UBS ואת הקביעות העובדתיות לגבי העבירות שביצע, ועל כך יערער הבנק.
הפרשה התפוצצה בשנת 2019 בעקבות חקירה בת שבע שנים שניהלו הרשויות הצרפתיות. עובדים בשלוחת UBS בצרפת שיתפו פעולה עם החוקרים וחשפו כיצד עמיתיהם בצרפת ובשווייץ סייעו ללקוחות עשירים לחמוק מתשלום מס בצרפת בסכום כולל של 10 מיליארד אירו. בשנת 2009 שילם UBS לשלטונות ארה"ב 780 מיליון דולר בשל האשמות דומות.
הפרקליטות תיארה כיצד עובדי הבנק בצרפת - מתומרצים בידי הבונוסים שהובטחו להם - הפנו את תשומת ליבם של העובדים בשווייץ למי שכונו "תפוחי אדמה גדולים": אזרחי צרפת בעלי נכסים בהיקף של 10-0.5 מיליון אירו. עובדים בשווייץ נסעו לצרפת להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים אלו, מימנו עבורם בילויים יוקרתיים - כולל כרטיסים לאופרת פריז, תצוגות אמנות ומסעות ציד - ושם התרועעו איתם כדי שיסכימו להיעזר בשירותיהם. החוק הצרפתי מתיר לבנקים מסחריים ליצור קשר בין לקוחותיהם לבין שלוחותיהם במדינות אחרות, אך אוסר על חברות זרות "לצוד" לקוחות בשטח צרפת.
כדי למנוע את חשיפתם, פעלו אנשי UBS על-פי נוהל פנימי לשמירת סודיות, אשר כלל הנחיות לשימוש במחשבים מוצפנים, כרטיסי ביקור בלא הסמליל (הלוגו) של הבנק והחלפה תכופה של מלונות. הם גם הונחו כיצד להסתיר מסמכים ומפתחות למחשבים של הבנק בכיסים חבויים בבגדיהם, אם ייתפסו.
לטענת הפרקליטות, הבנק גם יצר מערכת חשבונאית מקבילה, אשר כונו "ספרי חלב" על שם הפנקסים בהן משתמשות רפתות שווייצריות ובהם נרשמו הפעולות שלא תועדו במסמכים הגלויים. לטענת הבנק, מדובר רק ברשימות של הבנקאים שגייסו לקוחות, כדי לדעת מי זכאי לבונוס על כך. אולם, בית המשפט קבע שמדובר היה במערכת שנועדה להסתיר את הפעילות האמיתית.
לאחר פסק הדין לפני שנתיים טען UBS בתגובה, כי מדובר בהאשמות חסרות יסוד שהועלו בידי עובד לשעבר שלא העיד בבית המשפט. "לא הוצגה שום הוכחה בידי לקוח צרפתי כלשהו לפיה הוא שודל בשטח צרפת" לפתוח חשבון בבנק בשווייץ, הוסיף הבנק. כאמור, בית המשפט לערעורים אימץ את ההאשמות נגד הבנק ורק הקטין את הקנס.
במשפט המקורי תיאר הרווה דה-הולין, שניהל את סניף UBS בעיר ליל, "נוהג קבוע של חיזור נרחב אחרי לקוחות, שנעשה כמעט בצורה תעשייתית" בידי אנשי UBS משווייץ. לדבריו, הצוותים השווייצרים הפילו לחץ כבד על עמיתיהם הצרפתים לתת להם טיפים על לקוחות פוטנציאליים.