המחירים במרכולים בטורקיה עולים כמעט מדי יום. התורים ללחם מסובסד מתארכים. הטורקים מתקשים להרשות לעצמם תפוחי אדמה, קמח ועופות. כמעט כולם מאשימים אדם אחד: את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. הנשיא הסמכותני למעשה הכריז מלחמה על התפיסות הפיננסיות המקובלות, כאשר שפך הורדת ריבית על מדורת משבר המטבע, בעוד כל הכלכלנים אומרים שיש לעשות בדיוק ההפך: להעלות את הריבית כדי להגן על הלירה, מדווח וושינגטון פוסט. אבל ארדואן, הטוען שלמד כלכלה, אומר שהוא יודע הכי טוב.
ארדואן מבקש מהטורקים להיות סבלנים, וטוען שמטבע חלש וריבית נמוכה יעודדו את הייצוא, יצרו משרות, יאיצו את הצמיחה ויביסו את האינפלציה. הוא שוכח לציין שמדיניות זו תזניק את מחיריהם של מוצרי היסוד המיובאים, תבריח משקיעים זרים, תייבש את הבנקים ותאיץ את האינפלציה. בשבוע שעבר (17.12.21) הלירה צנחה לשפל חדש, אחרי הורדת הריבית הרביעית בתוך ארבעה חודשים.
ארדואן מוקף באומרי הן, אחרי שפיטר את בעלי המחשבה העצמאית בממשלה ובבנק המרכזי ולא נותר איש שיאמר שהסולטן עירום. הלירה ממשיכה לצנוח – היא איבדה השנה מחצית מערכה מול הדולר – ואת המחיר הכבד ביותר משלמים בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות, כאשר מחירי המצרכים הוכפלו ומחיר הדלק זינק ב-40%.
פרשנים מתחילים לשאול האם המשבר הכלכלי יגבה מארדואן מחיר שלא גבו ממנו שנים של ריכוז כוח ודיכוי התנגדות: את משרתו. הפופולריות שלו יורדת ומועמדים אחרים עולים בסקרים. עד כה, מזכיר הפוסט, מי שהימר נגד ארדואן הפסיד את כספו והבחירות הבאות לנשיאות יתקיימו רק ב-2023. אבל משברים כלכליים עלולים לבשר את קיצה של קריירה פוליטית, כולל של שליטים סמכותנים. זה מה שקרה, למשל, בשנת 2019 לנשיא סודן, עומר אל-בשיר. לפני כן, עליית מחירי המזון הייתה אחת הסיבות לאביב הערבי. נשיא ונצואלה ובן-בריתו של ארדואן, ניקולס מדורו, שורד היפר-אינפלציה רק משום שקירב את ארצו לדיקטטורה מלאה.
ארבעה נגידים תוך שנתיים ארדואן לא החל את דרכו כשליט סמכותני. "אני לא מסכים עם האמירה לפיה התרבות המוסלמית והדמוקרטיה אינן יכולות להתקיים יחדיו", אמר ב-2003. בשנותיו הראשונות בשלטון הוא אילף את הממסד הצבאי, ומדיניותו שעודדה השקעות הובילה לפריחה כלכלית שהורידה את שיעורי העוני והכניסה לערי טורקיה תשתיות חדשות וזוהרות.
נקודת המפנה הייתה ב-2013, כאשר ארדואן גיבה תגובה אלימה להפגנות באיסטנבול, אשר החלו כהתנגדות לפיתוח עירוני אך התרחבו למחאה על דיכוי זכויות יסוד. בשנת 2018 שינה ארדואן את שיטת המשטר מפרלמנטרית לנשיאותית – לאחר שבתפקידו כראש הממשלה הוא דיכא את הביקורת עליו באמצעות השתלטות על התקשורת.
אלא שמאז 2018 סובלת טורקיה ממשבר כלכלי מחמיר והולך. הלירה צנחה כאשר ארדואן דחף לצמיחה בכל מחיר והחליט שריבית נמוכה היא הדרך להשיג אותה. הבעיות החמירו במרס השנה, כאשר ארדואן פיטר את נגיד הבנק המרכזי השלישי בתוך שנתיים כדי להכריח את הבנק להמשיך את הורדות הריבית. כיום, התכונה העיקרית הנדרשת מהנגיד היא יחסים טובים עם חתנו של ארדואן, בראט אלביראק, המשמש כשר האוצר.
אדרואן מגונן על מדיניותו בציינו שהאיסלאם מתנגד לריבית גבוהה ומזכיר שמטבע חלש וריבית נמוכה סייעו לפריחתו של מעמד הביניים בסין. אבל זה לקח זמן – מה שלטורקיה אין כעת, בשל צניחת הלירה וזינוק המחירים. טורקיה מייבאת חומרי גלם לרוב המוצרים שהיא מייצאת, ולכן לירה חלשה משמעותה שהייבוא יקר יותר. בינתיים, המשבר במטבע מעמיק את ההתמרמרות ומצית מחאות אנטי-ממשלתיות. מפלגתו של ארדואן עומדת כיום בסקרים על פחות מ-30%, לראשונה אי-פעם. "אנחנו בתחתית הבאר. אנחנו לא יכולים לקנות דבר", אמר מחמט אליבאריס, מגדל תה, לוול סטריט ז'ורנל. "אצביע בעד כל מי שייפטר מהממשלה הזאת".