בכל שוק מניות שורי (של עליות) מגיעה נקודה בה ציפיות המשקיעים מתנגשות עם המציאות. רגע כזה התרחש בשבוע שעבר, כאשר מטא (חברת-האם של פייסבוק) פרסמה תוצאות מאכזבות לשנת 2021 ושלחה את המניה לצלילה של 26% ולאובדן 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה – והובילה לירידות גם במניות היי-טק אחרות.
אקונומיסט מסביר, כי מניות ענקיות ההיי-טק – לצד הריבית האפסית – הובילו את הגאות בוול סטריט בעשור החולף. ההנחה הייתה, שמדובר במונופולים טבעיים היכולים להגדיל את רווחיהם במשך עשרות שנים מול תחרות מועטה. זו הסיבה לכך שחמש הענקיות (מטא, אלפאבית, אמזון, מיקרוסופט ואפל) מהוות 20% ממדד סטנדרד אנד פור 500. כעת גישה בו ניצבת בפני מבחן רציני.
מאז הנפיקה את מניותיה ב-2012, פייסבוק/מטא נחשבה לסמל של עוצמת ענקיות ההיי-טק המונפוליסטיות. אבל תוצאות הרבעון הרביעי של 2021 מצביעות על פגיעותה. הצמיחה הואטה, המוצר המרכזי שלה נתקע ויש לה בעיה בשליטה בהוצאות. מספר המשתמשים בפייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם בקושי עולה, ולראשונה בתולדות פייסבוק – מספר משתמשיה ירד ברבעון האחרון. הרווח הנקי ירד ב-8% והחברה צופה עלייה של 11%-3% בהכנסותיה ברבעון הנוכחי – הנמוכה ביותר בתולדותיה ולעומת ממוצע של 29% בשלוש השנים האחרונות ומתחת לגידול המצדיק את שווי השוק שלה.
בעיותיה של מטא משקפות שני סוגים של תחרות, מסביר אקונומיסט. הראשון הוא בתוך הרשתות החברתיות: טיק-טוק הגיעה למיליארד משתמשים (לעומת 3.6 מיליארד לפייסבוק), והיא מציעה מותג פחות רעיל ויותר אהוד בקרב צעירים ואנשי היי-טק. השני הוא בין פלטפורמות ההיי-טק בעודן מנסות להרחיב את שירותיהן ולהשיג יותר גישה ללקוח. הבעיה שלה היא חוקי הפרטיות החדשים של אפל, ההופכים אותה ידידותית יותר למפרסמים ומורידים את הפופולריות של פייסבוק.
האם בעיותיה של מטא ייחודיות לה או מאותתות על בעיה בענף כולו? דוחותיהן של ארבע הענקיות האחרות היו טובים ולכאורה אין הצדקה לחששות רוחביים, אבל לדעת אקונומיסט יש מקום לספקות. התחרות בין הפלטפורמות הגדולות הולכת ומתעצמת. חלקן במכירות בשווקים בהם הן מתחרות זו בזו הוכפל ל-40% מאז 2015. השקעותיהן זינקו ל-300 מיליארד דולר בשנה, כאשר הן מחפשות שווקים חדשים כמו מציאות וירטואלית ורכב אוטונומי. הללו מבטיחים צמיחה, אבל יגבירו את החפיפה בתחומים, יפגעו במוצרים הקיימים ויצמצמו את הרווחים בטווח הקצר. במקביל, קרנות הון סיכון השקיעו אשתקד 600 מיליארד דולר, וחלק מהכסף יגביר את התחרות מולן.
מטא זקוקה לשני שינויים אם מתבוננים היטב, רואים שיש בעיות לא רק ברשתות החברתיות. הסטרימינג הפך למרחץ דמים פיננסי, בו שש חברות זורקות סכומי ענק לתחום בעל חסמי כניסה מועטים. ענקי מסחר וירטואלי ופיזי מרחיבים את נוכחותם בסחר המקוון, ודוחות אמזון מצביעים על שולי רווח צרים והשקעות עצומות; ביצועיה במחשוב הענן טובים במיוחד, אבל הם לא יישארו כאלה לעולם.
בעיותיה של מטא מצביעים על שני שינויים שצריכים להתרחש, סבור אקונומיסט, אבל רק אחד יתממש. האחד מתייחס למארק צוקרברג, מייסד החברה ומי שסופג את כל הביקורת על מעשיה. הוא דוחף לכניסה לעולם הווירטואלי, בו מטא משקיעה כיום 10 מיליארד דולר בשנה. המוניטין שלו בקרב בעלי המניות נשענים על ביצוע מוצלח של מהלכים נועזים בעבר: רכישת ווטסאפ ואינסטגרם והמעבר לסמארטפון. אבל כעת, המוניטין שלו ושל החברה נמצאים בשפל. צוקרברג מהווה נטל, אבל הוא שולט בזכויות ההצבעה בחברה, נהנה מתמיכה במועצת המנהלים ואינו הולך לשום מקום.
השינוי הדרוש השני הוא באופן בו משקיעים וממשלות חושבים על ענקיות ההיי-טק ועל שוק המניות. הנרטיב של העשור הקודם – שורת מונופולים עם שליטה חסרת גבולות על הכלכלה ועל תיקי ההשקעה – שוב אינו משקף את המציאות. שינויים טכנולוגיים והעלייה בהשקעות מאתגרים את המוצרים שמוכרים חמש הענקיות ויכולים להוביל לחלוקה אחרת של זוכים ומפסידים. וכמו בתקופות גאות קודמות בשווקים, גם הפעם התשואות הגבוהות משכו הון ניכר – מה שבתורו עלול להוביל לירידה ברווחיות. בהתחשב במשקל העצום של ענקיות ההיי-טק בשוק, יש לכך חשיבות רבה – ותוצאותיה של מטא מלמדות שלא מדובר בסיכון תיאורטי.