מנות יתר של תרופות הורגות למעלה מ-100,000 אמריקנים בשנה – יותר מאשר תאונות דרכים ונשק חם יחדיו. שון בלייק היה אחד מהם: הוא מת בגיל 27 בשל שילוב של אלכוהול ופנטניל, לאחר שלא הצליח למצוא טיפול בהתמכרותו. המקרה של בלייק הוא דוגמה לשילוב הבעיות המחמיר את משבר מנות היתר, מציין ניו-יורק טיימס: אספקת משככי הכאבים גדלה ולאמריקנים אין גישה מספקת לטיפול בנזקי התרופות.
למומחים יש דרך בוטה לנסח את הבעיה: אם קל יותר להתמסטל מאשר לקבל טיפול, אזי מכורים יתמסטלו. ארה"ב הקלה להתמסטל והקשתה לקבלת טיפול. שום מדינה מפותחת אחרת אינה מתמודדת עם משבר דומה, ובשנתיים האחרונות הוא החמיר. מספר מקרי המוות זינק ב-50%, כאשר הפנטניל מתפשט בשוק השחור, יותר אנשים נטלו תרופות בזמן הקורונה ושירותי הטיפול נסגרו בעטיה.
בשנות ה-1990 קידמו חברות התרופות את משככי הכאבים כפתרון לבעיה שעודנה קיימת: טיפול בכאבים. פורדה פארמה הובילה עם האוקסיקונטין, בטענה שהוא מועיל יותר ופחות ממכר מכפי שהיה באמת. רופאים הצטרפו למעגל והחלו לרשום משככים ביתר קלות, והיו ביניהם אפילו מי שעשו זאת תמורת תשלום. מספר גדל של אמריקנים החלו להשתמש בצורה פסולה בתרופות, ורבים מכרו אותן.
מקבלי ההחלטות וחברות התרופות הגיבו באיטיות. רק בשנת 2010 יצרה פורדה תרכובת חדשה שהקשתה על שימוש לרעה במשככים. המרכז לבקרת מחלות פרסם הנחיות לרישום תרופות קפדני יותר רק 20 שנה לאחר שהאוקסיקונטין נכנס לשוק. ובינתיים המשבר העמיק: המכורים עברו לסמים קשים יותר, במיוחד הרואין – אם משום שחיפשו משהו חזק יותר או שנזקקו לתחליף כאשר הפסיקו לקבל מרשמים. סוחרי סמים סיפקו את הביקוש והציפו את ארה"ב בהרואין. בעשור הקודם החלו לעבור לפנטניל ומכרו אותו בפני עצמו או במעורבב עם סמים אחרים. את הפנטניל קל יותר לייצר במעבדה והרווחים ממכירתו גבוהים יותר, והוא גם ממכר יותר.
איש אינו יודע כיצד לעצור את התפשטות הפנטניל, מציין הטיימס. סמים מלאכותיים בכלל הם בעיה בלתי פתורה, גם כיום וגם במשברים עתידיים. ומשברים כאלו כבר נראים באופק: בשנים האחרונות עלה שיעור התמותה מקוקאין ומת', והניסיון מלמד שהשימוש בסמים עולה בעקבות מגיפות.