הפלישה לאוקראינה פגעה בצבאה ובכלכלתה של רוסיה – וכעת גם בריגול שלה. ב-7 באפריל גורשו סוכנים רוסים מאוסטריה, שהייתה במשך שנים מוקד לריגול של בריה"מ ומוסקבה. מאז תחילת הפלישה גורשו 400 סוכנים מארה"ב ואירופה – המספר הגדול ביותר בהיסטוריה – ותהיה לכך השפעה מאריכת ימים על יכולות הריגול וההתערבות של הקרמלין, צופה אקונומיסט.
ארה"ב ובולגריה גירשו כתריסר סוכנים בשבוע הראשון של המלחמה. הגל הגדול החל בסלובקיה ובולגריה באמצע מרס, פולין והמדינות הבלטיות צעדו בעקבותיהן, גרמניה גירשה 75 בתחילת אפריל, תשע מדינות והאיחוד האירופי גירשו עוד 150, מדינות אחרות מתכננות גירושים אף הן. לשם השוואה: הגל הגדול ביותר הקודם, בעקבות הרעלתו של סרגיי ספריקל בבריטניה ב-2018, כלל 153 סוכנים ב-28 מדינות.
המטרה המיידית של הגירושים היא להעניש את רוסיה על פלישתה לאוקראינה. אנשי שירות הביון הפנימי, FSB, והמודיעין הצבאי, GRU, מילאו תפקידי מפתח בהכנת הפלישה. הם גם מיועדים להקשות על רוסיה במשימת הליבה של הריגול: גניבת סודות. נוכחות הביון הרוסי בכמה מדינות אירופה הגיעה לממדים כה נרחבים, עד ששירותי הביטחון המקומיים התקשו לעקוב אפילו אחרי מרגלים "מוכחים". הביון הגרמני קבע אשתקד, כי במדינה זו יש כיום יותר מרגלים רוסים מאשר בזמן המלחמה הקרה. ההערכה היא שלפני הגל הנוכחי היו 1,000 אנשי ביון רוסים בשגרירויות ובקונסוליות באירופה.
הריגול אינו הדאגה היחידה. סילוק אנשי המודיעין מקשה על רוסיה לנהל מבצעי חבלה והתערבות. אשתקד האשימה צ'כיה את ה-GRU באחריות לפיצוץ מחסן תחמושת וגירשה 81 דיפלומטים רוסים. אירוע זה ודומים לו הביאו את נאט"ו לבחון בצורה מקיפה את פעילות הביון הרוסית. הבחינה העלתה, כי השגרירויות הרוסיות במערב עמוסות באנשי מודיעין משלוש סוכנויות: FSB, GRU ו-SVR, שירות הביון החיצוני. באוקטובר אשתקד גירש נאט"ו שמונה מרגלים לכאורה מבריסל; מוסקבה הגיבה בסגירת הנציגות ובגירוש אנשי נאט"ו. הגירושים לא רק מונעים מהסוכנים לפעול בעצמם, אלא גם מלסייע לאחרים.
לצעדים אלו יש מחיר, כי רוסיה משכפלת אותם – מדגיש אקונומיסט. לאחר פרשת סקריפל היא גירשה 189 דיפלומטים מערביים. אחת התוצאות היא שדיפלומטים אמיתיים, הנכללים בין המגורשים, מתקשים ליצור קשר עם רוסים מן השורה דווקא כאשר התעמולה המקומית פועלת באין מפריע. זו הסיבה שמשרדי חוץ פחות נלהבים מאשר שירותי ביטחון מגירוש מרגלים. והרוסים מגרשים גם הם מרגלים מערביים.
הגירוש גם אינו פתרון קבוע. רוסיה שולחת מרגלים חדשים, מה שמחייב את המודיעין המערבי להתחיל מחדש. כמה פקידים מערביים אומרים שהמטרה היא להבטיח שהשגרירויות הרוסיות בארצותיהם לא יהיו גדולות יותר מאשר שלהן במוסקבה, מה שמחייב לדחות באופן רצוף בקשות לוויזות והחלפת מידע בין המדינות, כדי למנוע ממרגל שנדחה בבירה אחת להופיע באחרת.
פחות מרגלים רוסים פירושו גם פחות הזדמנות להפוך אותם לסוכנים כפולים, מוסיף אקונומיסט, אבל יש מספיק מועמדים. ייתכן שהנסיבות הנוכחיות אפילו משפרות את הסיכויים. הפלישה הסובייטית לפראג ב-1968 הובילה לעריקתם של אולג קלוגין, גנרל בקג"ב, אולג גורדייבסקי, ראש תחנת הקג"ב בלונדון, ו-וסילי מיטרוחין, סוכן נוסף; שני האחרונים הפכו לסוכנים מוצלחים של MI6, ואילו קלוגין היגר לארה"ב ופעל נגד המשטר הקומוניסטי. ייתכן שהמלחמה באוקראינה, שהיא יותר עקובה מדם מאשר הפלישה לצ'כוסלובקיה, תניב תוצאות דומות.