הם הגיעו כאשר אוקראינה חגגה את הפסחא לפי הלוח הנוצרי-אורתודוקסי, והביאו איתם תקווה לגאולה. אחד מהם, שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הכריז: "אנחנו לא יודעים כיצד תימשך המלחמה הזאת, אבל אנחנו יודעים שאוקראינה ריבונית ועצמאית תהיה כאן הרבה אחרי ולדימיר פוטין". עימו היה שר ההגנה, לויד אוסטין.
האמריקנים לא היו הראשונים שביקרו בקייב בזמן המלחמה, ולא יצאו לסייר בחוצותיה כמו בוריס ג'ונסון. חלק ממה שהביאו עימם היה מוגבל, כמו פתיחה מחדש של שגרירות ארה"ב בעיר ומינוי שגריר למדינה – למעלה משנה לאחר כניסתו של ג'ו ביידן לתפקידו. אבל זה עשוי להיות הביקור המשמעותי ביותר, משער אקונומיסט. ארה"ב סיפקה לאוקראינה יותר סיוע צבאי ואזרחי מאשר כל יתר העולם יחדיו, ובלינקן ואוסטין הודיעו על סיוע נוסף ב-713 מיליון דולר.
חשוב עוד יותר היה השינוי בגישה האמריקנית. על-פי דבריהם של שני השרים, ארה"ב סבורה כעת שאוקראינה יכולה לא רק לשרוד אלא גם לנצח. "הלך הרוח שלהם הוא שביכולתם לנצח; הלך הרוח שלנו הוא שאנחנו נעזור להם לנצח", הכריז אוסטין. לצורך כך כינסה ארה"ב (26.4.22) בגרמניה את מנהיגיהן של 40 מדינות – לא רק נאט"ו, אלא גם מאסיה, אפריקה והמזרח התיכון, כדי להפגין את התמיכה באוקראינה ולתאם את הסיוע.
לממשל ביידן יש כעת מושג ברור יותר כיצד ברצונו שתסתיים המלחמה. תחילה, נראה היה שמטרתו לגבות מרוסיה מחיר באמצעות העיצומים ואספקת כלי נשק הגנתיים. כאשר אוקראינה הפגינה יכולת לחימה מצוינת, המטרה השתנתה: להציל את קייב. מבקריו של ביידן טענו שהוא חלש, והוא הגיב באומרו שלא ייגרר למלחמת עולם שלישית.
כעת נראה שהממשל פחות חושש מן הסיכון לעימות ישיר עם רוסיה וייתכן שהוא אפילו מעלה את שאיפותיו. "אנחנו רוצים לראות את רוסיה נחלשת עד כדי-כך שלא תוכל לעשות שוב את מה שעשתה בפלישתה לאוקראינה", הוסיף אוסטין. "היא כבר איבדה יכולת צבאית רבה וחיילים רבים. אנחנו לא רוצים שתהיה להם יכולת לשקם במהירות את יכולתם". באותו יום אמר עמיתו הבריטי, בן וואלס, כי רוסיה איבדה 15,000 איש בחודשיים של המלחמה.
ארה"ב ובעלות בריתה המערביות עברו לספק לאוקראינה כלי נשק התקפיים – לא רק טילי נ"ט אלא גם טנקים ותותחים; לא רק טילי נ"מ, אלא גם חלפים למטוסי קרב (ואולי גם מטוסים בקרוב). רוסיה הגיבה בעוד איום המזכיר את יכולתה הגרעינית, אבל נראה שיש לו פחות עוצמה מאשר בעבר. אבל עוד לפני שתחשוב על ניצחון, אוקראינה חייבת לשרוד את הטבח המתקרב. לפחות לעת עתה ויתרה רוסיה על כיבוש קייב והיא מרכזת את כוחותיה במזרח ובדרום במטרה לתפוס עוד שטח – אולי מספיק כדי להכריז על ניצחון ב-9 במאי, יום הניצחון על גרמניה.
הגנרל רוסטם מינקאייב צוטט כאומר כי מטרתה של ארצו היא להשתלט בצורה מלאה על דרום אוקראינה – מה שיתן לה לא רק מסדרון בין קרים לבין דונבס, אלא גם שכנות לטרנסניסטריה, מחוז בדלני במולדובה. המשמעות היא השתלטות על מריופול – וגם על ניקולייב ואודסה, מה שנראה כרגע מחוץ להישג ידה של רוסיה.
איש אינו יודע כיצד תסתיים המלחמה, מדגיש אקונומיסט. חלק מן האירופים צופים מבוי סתום שלאחריו יבוא מו"מ בקיץ והסכם בסתיו – לפני החורף הבא. מומחים רבים רואים הקבלה ל"מלחמת החורף" של 1940-1939, כאשר פינלנד נלחמה במשך חודשים בבריה"מ אך לבסוף נאלצה לוותר על שטח ובמשך עשרות שנים שמרה על ניטראליות.
"חשבתי שמלחמת החורף היא הדבר הטוב ביותר שאוקראינה יכולה לקוות לו; כעת אני חושב שזה הדבר הטוב ביותר שרוסיה יכולה לקוות לו", אומר דן פריד מהמועצה האטלנטית. "תרחיש אפשרי נוסף: התבוסה של רוסיה הצארית בידי יפן בשנת 1905". חלוקה בפועל של אוקראינה לא תוביל לשלום יציב אלא להפסקת אש מסוכנת, הוא מוסיף.