מנקודת מבטם של מנהלים אמריקנים, רוב פורטמן הוא סנאטור אידיאלי: פיקח, הגיוני ומנוסה; נציג הסחר הראשי ומנהל התקציבים בממשל ג'ורג' בוש הבן. אבל יש בעיה: הוא פורש. המועמד הרפובליקני להחליפו הוא ג"ד ואנס, הנתמך בידי דונלד טראמפ ואשר מכנה את חברות הטכנולוגיה הגדולות "אויבי הציביליזציה המערבית" ורואה את מנהליהן כחלק ה"מהמשטר" שהאינטרסים שלו מנוגדים לאלה של הציבור האמריקני.
הדמוקרטים הנוטים שמאלה עודם כאב הראש המציק ביותר של המגזר העסקי; ראו את חבילת האקלים-בריאות הכוללת מס חברות מינימלי של 15% והוזלה צפויה של תרופות. אבל זה צפוי; מה שמפתיע את המנהלים הוא השינוי בצד הימני. חלפו הימים בהם, כפי שתיאר בערגה שתדלן אחד, "יכולתי להיכנס למשרד רפובליקני עם מנהל של חברה והשאלה הייתה: במה נוכל לעזור לך". האפשרות שהרפובליקנים יכבשו בנובמבר לפחות אחד מבתי הקונגרס וב-2024 את הבית הלבן, אינה גורמת לאנחת רווחה בחדרי הדירקטוריונים, מציין אקונומיסט.
היחס הרפובליקני למגזר העסקי נעשה עוין יותר – גם במינוחים וגם במעשים. מושל פלורידה, רון דה-סנטיס – מועמד אפשרי לנשיאות – התנגש חזיתית עם חברת דיסני בנושא נטייה מינית בבתי הספר. רפובליקנים גינו את בלאק-רוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, על מדיניותה בנושאי גזענות וצדק חברתי. "פעם החלוקה הייתה ימין-שמאל. כעת היא פנימה-החוצה: כולם רוצים להוכיח שאינם חלק ממבנה-העל הכולל את העסקים", אומר מנהל באחת החברות הגדולות בארה"ב. תפיסות יסוד שמרניות – בעד שוק חופשי ותחרות, נגד התערבות ממשלתית – מוטלות בספק.
היחסים הקרובים בין הרפובליקנים לעסקים עיצבו במשך עשרות שנים את הקפיטליזם האמריקני. שאיפתן של החברות לסחר חופשי בחו"ל ויוזמה חופשית מבית, עלתה בקנה אחד עם חירויות הפרט והאנטי-קומוניזם של הרפובליקנים. בשלושת העשורים האחרונים אפילו ביל קלינטון וברק אובמה אימצו חלקים משמעותיים מהתפיסות הללו. אפילו ב-2017 קיבלו מועמדים רפובליקנים שני שלישים מן התרומות של המגזר הפוליטי לארגוני גיוס הכספים, והחברות הגדולות היללו את רפורמת המס הנרחבת של דונלד טראמפ.
אולם, מזכיר אקונומיסט, טראמפ ביסס את הקמפיין שלו על תחושתם של האמריקנים מן השורה ולפיה נותרו מאחור. המנהלים שקיוו שהרטוריקה תתחלף במתינות נשיאותית, קיבלו בפועל את מלחמת הסחר עם סין, קיצוץ בהגירה ועמדות מסוכנות בנושאי האקלים והגזע. הם נאלצו להתבטא נגד מדיניותו של טראמפ, אשר הכעיסה רבים מעובדיהם ולקוחותיהם. ואילו בעיני תומכיו של טראמפ, הדבר הפך אותם לחלק מהאליטה הפרוגרסיבית הפועלת נגדם.