פעמוני ההלוויה של הניסיון הגדול ביותר במיזוגים ורכישות בתולדות ארה"ב נשמעו בנובמבר אשתקד, כאשר ג'נרל אלקטריק הודיעה על כוונתה להתפצל לשלוש חברות. המנכ"ל ג'ק וולש ביצע 1,000 רכישות ב-20 השנים (עד 2001) בהן ניהל את החברה, ויורשו ג'פרי אימלט המשיך באותו הקצב. התוצאה הייתה השמדת ערך עצומה: שווי החברה ירד מ-594 מיליארד דולר ב-2000 ל-83 מיליארד דולר כיום.
אבל מנהלי החברות לא הצליחו להימלט מהלחץ ללחוץ ידיים, מציין אקונומיסט. בשנה שעברו הוכרזו ברחבי בעולם עסקות בסכום שיא של 5.9 טריליון דולר, מתוכן 3.8 טריליון דולר בידי חברות פעילות והיתרה בידי קרנות השקעה וחברות מיועדות רכישה. מחיר ההון היה בשפל והקונים שילמו מחירי שיא: השווי החציוני היה פי 15.4 מאשר הרווחים לפני מס, ריבית ומימון. רבע מהעסקות היו בחברות היי-טק.
אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, רבות מן העסקות ישמידו ערך. קל לזהות עסקות הרות אסון, אך קשה לבחון את התוצאות של עסקות ממוצעות, כי שווי המניות הוא קנה מידה לטווח קצר בלבד. מחקר באוניברסיטת קיימברידג' מצא, כי רק חמישית מהמחקרים הקודמים העלו שעסקות כאלו הובילו את החברה המאוחדת לרווחים גבוהים יותר או להשאת ערך לבעלים. חברת הייעוץ מקינזי אומרת כי לעסקות גדולות בשנים 2019-2010 היה סיכוי קלוש בלבד להגדיל את התשואה לבעלי המניות.
סיכויי ההצלחה הנמוכים הללו יורדים עוד יותר בנסיבות הנוכחיות. זמנים סוערים, כמו 2021, אינם מתאימים להתאמות מוצלחים בין קונים ומוכרים. עסקות נוטות להתרחב כמו כדור שלג, כאשר מנהלים הלהוטים להרחיב את ממלכתם (ושכרם) רואים את עמיתיהם פועלים ולא מסוגלים להתאפק. התחרות חסרת התקדים מצד הקרנות רק הגבירה את הדחף לפעול במהירות. הבנקים להשקעות, המקבלים עמלות, משכנעים את לקוחותיהם שהם יכולים לעשות הכל; חנופה היא מטבע עובר לסוחר בשוק הייעוץ.
לרכבת הזאת יש בלמים מועטים בלבד, ממשיך אקונומיסט. בעוד משקיעים פעלתנים יכולים להעלות את המחיר, אין מי שירסן את הקונים. התנגדות עזה של בעלי המניות, כמו אלו של יוניליבר לרכישת חטיבת הבריאות של גלסקו-סמית-קליין בדצמבר אשתקד ב-66 מיליארד דולר, היא נדירה. כיום החטיבה נסחרת בבורסה של לונדון במחצית ממחיר זה. התוצאה לרוב היא עסקות שאפתניות המבוצעות במחירים גבוהים מדי.