דוח חדש של הבנק העולמי שואל האם מיתון עולמי הוא בלתי נמנע, והתשובה – מאוד ייתכן – אינה מפתיעה את המגזר היצרני. הייצור ירד באוגוסט בהשוואה ליולי וההזדמנות החדשות פחתו זה החודש השני ברציפות, והעתיד צפוי להיות גרוע עוד יותר הן ליצרנים והן לכלכלה הרחבה יותר, צופה אקונומיסט. בשנה שעברה נהנתה התעשיה מזינוק עצום. לצרכנים היה כסף רב בזכות הסיוע הנדיב בעת הקורונה והקלת הסגרים אפשרה למפעלים לסגור פערים. שווי הייצור העולמי עלה ל-16 טריליון דולר והגיע לשיעור מן התוצר הגבוה ביותר מזה קרוב לשני עשורים והוביל לעליית שיא של 6.1% בתוצר העולמי כולו. ירידה בביקושים הייתה צפויה מאליה כאשר העולם חזר לשגרה והביקושים חזרו מהמצרכים לשירותים – אבל גם מגזר השירותים מאכזב לאחרונה והבעיות בתעשיה משקפות בעיות רחבות יותר, שהחמורה שבהן היא מחירי האנרגיה. התוצר התעשייתי בגוש האירו ירד ביולי ב-2.4% לעומת החודש המקביל אשתקד. החברות נאלצו להתאים את המפעלים לזינוק במחירי האנרגיה, וחורף קר יכביד עוד יותר. גם המשק הסיני מהווה בעיה. המפעלים נאבקים עם מדיניות ה"אפס קורונה" ועם המשבר בשוק הנדל"ן, ואילו בצורות קשות היכו בתובלה הימית ובייצור החשמל ממים. הייצור ירד באוגוסט לעומת יולי, והירידה בביקושים בסין הובילה לירידה בייצור במדינות המייצאות לה, כמו קוריאה הדרומית. למשברי האנרגיה וסין נוספה מדיניות מוניטרית מהודקת, כאשר הבנקים המרכזיים מזניקים את הריבית בניסיון להילחם באינפלציה. אקונומיסט מציין, כי נכון לעכשיו מצליחים המפעלים בהודו ודרום-מזרח אסיה להתחמק מהגל העכור העולמי, בין היתר בשל המאמצים לגוון את שרשרת האספקה ולהפחית את התלות ביצרנים הסיניים. הייצוא הסיני לארה"ב עלה בינואר-יולי ב-18%, בעוד הייצוא ההודי זינק ב-30%, הייצוא מווייטנאם ב-33%, מאינדונזיה ב-41% ומבנגלדש ב-50%. אבל ככל שהמשק העולמי ממשיך להיחלש, גם מדינות אלו ייפגעו. לכאורה, מיתון עולמי אינו מסקנה שאין מנוס ממנה. בשנים 2016-2015 ו-2019 התפוקה התעשייתית הואטה, אך העולם לא שקע למיתון. אלא שבאותן שנים בוצעו שינויי מדיניות דרמטיים כדי למנוע מיתון שכזה. באמצע העשור הקודם העלה הפדרל ריזרב את הריבית בקצב איטי בהרבה מן הצפוי וסין שפכה סיוע על המשק; בשנת 2019 ה"פד" אף הוריד את הריבית. אין לצפות לצעדים כאלה כיום, מדגיש אקונומיסט. סין דבקה במדיניות ה"אפס קורונה", כך שתמריצים לא יאיצו את הצמיחה. הפדרל ריזרב הבהיר שיש לצפות להמשך העליות החדות בריבית, גם אם המשמעות תהיה שהמשק האמריקני יצעד לעבר מיתון. ההימור הבטוח הוא שהמצב יחמיר לפני שישתפר. עד כמה יחמיר? הבנק העולמי מציג שלושה תרחישים לשנה הבאה. הראשון מבוסס על התחזיות הנוכחיות של צמיחת התל"ג לנפש ב-1.5%, אך הללו אינן עולות בקנה אחד עם המאבק הנחוש של הבנקים המרכזיים נגד האינפלציה – ולכן קרוב לוודאי שהוא אופטימי מדי. השני הוא האטה חדה, בו הבנקים המרכזיים לא מצליחים לרסן את האינפלציה והצמיחה לנפש יורדת ל-0.8% בלבד. ואילו השלישי הוא הפסימי ביותר, עם צמיחה לנפש של 0.4% בלבד בשל ההידוק המוניטרי. כל התרחישים הללו הם קשים מבחינת מדינות שעודן מתאוששות מן ההאטה שגרמה הקורונה וברבות מהן שיעור החובות גבוה ברמה מדאיגה. הירידה בתוצר התעשייתי מהווה לפיכך נורה אדומה משמעותית.