אולם, הסיפוח והגיוס מלמדים שנכון לעכשיו – האסטרטגיה המערבית לא הצליחה לשכנע את פוטין שהוא אינו יכול לנצח, אומר הפרשן אלכסנדר גָבּוּאֶב. המערב קיווה שההצלחות האוקראיניות יגרמו לפוטין לסגת, אלא שבפועל הוא רק מגביר את מאמציו. "אנו רואים שוב ושוב שמבחינת פוטין זוהי מלחמה קיומית גדולה והוא מוכן להגביר את הסיכונים אם הוא מפסיד בשדה הקרב". במקביל, מוסיף גבואב, גם המערב אינו צפוי לסגת, כך ש"המצב כעת מאוד מאתגר ואנחנו במרחק של שניים-שלושה שלבים מכך שרוסיה תיכשל ועלולה לפנות למה שלא עלה על הדעת". צעדים אלו הם חיזוק העמדות בשטח עד שהתגבורות יגיעו, הסלמת ההתקפות על אזרחים ויעדי תשתית ואולי ביצוע משימות חשאיות נגד תשתיות מערביות. בהקשר זה מזכיר הפוסט את החבלות בצינור הגז נורדסטרים המיוחסות לרוסיה. ההערכה היא שפוטין ישתמש בנשק הגרעיני, אם בכלל, רק אם הגיוס, פעולות החבלה וצעדים אחרים לא יצליחו להטות את הכף לטובת רוסיה – ולא ברור אם הוא ישיג אותן גם אם אכן יפנה לגרעין. אם אכן יעשה זאת, קרוב לוודאי שיפעיל נשק גרעיני טקטי בשדה הקרב כדי לזכות ביתרון על הכוחות האוקראיניים. הנשק הגרעיני הקטן ביותר שבידי רוסיה הוא בעוצמה של קילוטון אחד – 1/15 מהפצצה שהוטלה על הירושימה, ואשר בכוחה לגרום נזק עצום אך באזור קטן. מאחר שהקרב מתנהל על פני חזית שאורכה 2,500 ק"מ, הכוחות האוקראינים פזורים מכדי שניתן להצביע על מטרה ברורה שהפצצתה בנשק גרעיני תשנה את כיוון המלחמה. כדי להשיג שינוי שכזה, יהיה על רוסיה להשתמש במספר פצצות או לפגוע ביעד אזרחי צפוף כגון מרכז קייב. כל אחת מדרכים אלו תהווה הסלמה ניכרת, וכמעט בוודאות תגרור תגובה מערבית ותהפוך את רוסיה למצורעת אפילו בעיני בעלות בריתה – אומרים פרשנים. זו הסיבה העיקרית לכך שרובם סבורים, שבסופו של דבר פוטין לא יממש איומים אלה. ואילו בפנטגון אומרים, כי נכון לעכשיו אין כל סימן לכוונה רוסית להשתמש בנשק גרעיני.