האפשרות של העלאת ריבית עוררה מזמן דאגה במקומות מרוחקים כמו מקסיקו סיטי, דלהי וג'קרטה – ובצדק. כאשר נגיד הפד, פול וולקר, הידק את המדיניות המוניטרית בשנות ה-1980, התוצאה הייתה משבר חוב בדרום אמריקה; עשור מאוחר יותר מדיניות דומה גרמה משבר דומה במקסיקו. בשנת 2013, כאשר ה"פד" ניסה לסגת ממדיניות רכישת האג"ח, ברחו משקיעים זרים ממשקים פגיעים כמו ברזיל, הודו ואינדונזיה. באופן יחסי לאותם משברים, המצב הנוכחי נראה רגוע – מציין אקונומיסט. למרות שה"פד" מעלה את הריבית בצורה החדה ביותר מזה ארבעה עשורים, רוב הדרמה בשווקים מתמקדת במדינות העשירות ולא במתעוררות. הבנק המרכזי של בריטניה, לא של ברזיל, מתקשה להתמודד עם משבר אג"ח. הדבר מלמד בין היתר על כך שהשווקים המתעוררים בריאים יותר כיום, אבל תהיה זו טעות לחשוב שהם חסינים; המבחן האמיתי עודנו בדרך. כאשר הריבית בארה"ב עולה, הדולר מזנק. ה-DXY - המודד את הדולר מול שישה מטבעות מרכזיים – עלה השנה ב-18% לרמתו הגבוהה ביותר מזה שני עשורים. בשיאו של המשבר ב-2013 איבדו הריאל הברזילאי והרופיה ההודית 13%-10% מול הדולר, והרופיה האינדונזית – 20%. השנה הריאל עלה מול הדולר, בעוד הרופיות נחלשו ב-10%-7%. לעומת זאת, האירו והליש"ט איבדו 18%-15% מערכן מול הדולר. סיבה חלקית לכך היא הגורם לחוזקו של הדולר, שאיננו נובע מפנייה אליו כחוף מבטחים אלא מגורמים בסיסיים במשק האמריקני ומן הציפייה להמשך עליות הריבית. נתוני היסוד של המשקים המתעוררים השתפרו ברובם, עם צמיחה מכובדת, יותר יתרות מט"ח ושוקי הון מקומיים המסייעים בספיגת זעזועים חיצוניים. הבנקים המרכזיים במדינות אלו העלו את הריבית לפני עמיתיהם במדינות העשירות, כדי להיאבק באינפלציה. לעומת זאת, הם התערבו בצורה מתונה בלבד בשוק המטבע; למעט סין, הם הוציאו השנה רק 200 מיליארד דולר בהתערבויות כאלה, בעוד העתודות שלהם מסתכמות ב-4 טריליון דולר. הבעיה היא שרוב ההתאמה עודנה אמורה להתרחש, מדגיש אקונומיסט. ה"פד" מתכוון להמשיך להעלות את הריבית עד שיהיו לו "הוכחות משכנעות" לכך שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה; ההערכה היא שעד האביב הבא הריבית תעלה בנקודה וחצי. המכה הכלכלית בשל העלאות אלו בוא תבוא. קרן המטבע פרסמה השבוע תחזית לפיה שליש מהמשק העולמי יספוג מיתון השנה או בשנה הבאה, והצמיחה בארה"ב, אירופה וסין תיבלם. המשמעות תהיה ירידה בביקושים לאוזניות של אפל המיוצרות בווייטנאם ולשירותי IT המסופקים בהודו. יצרני אנרגיה ומתכות חגגו אחרי הפלישה לאוקראינה, אך הם לא יימלטו מן הירידה בביקושים. בעוד המערכת הפיננסית עוברת מכסף קל לעלויות מימון גדלות ולכלכלה בהאטה, היא עלולה לסבול מחוסר תפקוד ומבהלת משקיעים הפוגעים במשקים עשירים ומתפתחים כאחד. זהו הסיכון שהשווקים המתעוררים צריכים לשים לב אליו. הם עשויים להתפתות להשתמש בעתודות המט"ח שלהם במהירות רבה יותר, כדי להגן על המטבעות שלהם ולמנוע עליית ריבית מקומית. אקונומיסט קורא להם להימנע מכך ולשמור נשק זה למקרי חירום אמיתיים. עדיף להניח לשווקים לקבוע את שער החליפין ולהשתמש בריבית כדי לרסן את האינפלציה. דבקות בעקרונות בסיסיים סייעה לשווקים אלו להימנע מחזרה על משברי העבר, אך זהירות עודנה דרושה.