כאשר נמלי אודסה שותקו בשל איומים רוסיים בתחילת המלחמה, איכרים אוקראיניים לא יכלו לייצא את תוצרתם ומחירי המזון בעולם זינקו. המצור פגע בצורה הקשה ביותר באוקראינים, שכלכלתם ספגה מכה קשה בשל הפלישה. הקרבות מתחוללים בשטחים שבעבר סיפקו חמישית מהתמ"ג שלה. ההפגזות גרמו נזק של 10 מיליארד דולר למגזר העסקי. עובדים התגייסו לצבא או ברחו למקום מבטחים. מבין 6.2 מיליון העקורים, שליש אינם מועסקים. התוצר צנח השנה ב-35%. אולם – מדווח אקונומיסט – לאט ובבטחה הסתגל המשק האוקראיני למלחמה ונראה שהיא שבה לצמוח. נמלי אודסה פועלים בפחות מן התפוסה הרגילה, אך פועלים. עסקת גרעינים שנחתמה ביולי מאפשרת לאוקראינה לייצא את תבואתה, וקרוב ל-7.8 מיליון טון כבר יצאו לדרכם. המדינה מצפה השנה ליבול של 70-65 מיליון טון, ירידה של שליש לעומת ערב המלחמה אך מרשים בהתחשב בנסיבות. היבול אמור להיות רווחי די הצורך כדי לממן את הזריעה של השנה הבאה. וכאשר המזון יוצא מהנמל, מתפנה מקום לייבוא מתכות. גם להצלחותיה של אוקראינה בשדה הקרב יש משמעות. בחודש אוגוסט היה מספר הנכנסים למדינה מהאיחוד האירופי דומה למספר היוצאים אליו. שיעור החברות הפועלות ב-50% תפוקה ומעלה בחודש שעבר היה 80% לעומת 58% בחודש מאי. הממשלה סייעה ל-745 עסקים לעבור למקומות בטוחים יותר. מדיניות נבונה מנעה משבר פיננסי. כאשר פרצה המלחמה הגיע הגרעון הממשלתי ל-5 מיליארד דולר לחודש (לעומת 500 מיליון דולר לפניה) ולאוצר לא הייתה ברירה אלא לבצע פיחות ביולי; פיחות נוסף כנראה בדרך. אולם, הבנקים נכנסו למשבר כאשר מצבם איתן ופעילותם נמשכה בכלים דיגיטליים שאומצו בקורונה. עצמאותו של הבנק המרכזי נשמרה ומנעה פניקה. תורמים זרים הזרימו מזומן שהיה נחוץ מאוד. תחילה התרומות הספיקו כדי שהממשלה תוכל לתפקד, אך הן זינקו ככל שהמלחמה התארכה. ארה"ב שיגרה 8.5 מיליארד דולר ובקרוב תוסיף 5.4 מיליארד דולר. האיחוד האירופי הבטיח סכומים דומים, אך עד כה סיפק רק 5 מיליארד אירו כהלוואה. באופן בלתי מפתיע, הסבלנות כלפי האיחוד הולכת ואוזלת – גם בוושינגטון וגם בקייב. ממשלת אוקראינה צופה בשנה הבאה גרעון של 38 מיליארד דולר, 19% מהתמ"ג שלפני המלחמה. היא גם זקוקה ל-17 מיליארד דולר לשיקום תשתיות חיוניות ולדיור לעקורים; דחיפות הכסף גדולה יותר מהאופן בו יינתן, מעיר אקונומיסט. ממשל ביידן מתכנן לשנה הבאה מענק חודשי של 1.5 מיליארד דולר ומקווה שהאיחוד האירופי יעניק את אותו סכום – אם כי ספק האם ומתי זה יקרה. צרכיה המדויקים של אוקראינה תלויים חלקית בגורלה של עסקת הגרעינים, הפוקעת ב-19 בנובמבר. הקרמלין טוען שייצוא הדשנים הרוסי נפגע בשל העיצומים המערביים ורוצה שאוקראינה תפתח מחדש את צינור האמוניה המוביל לנמל יוז'נה שליד אודסה. בקייב חוששים שדרישה זו היא הכנה לביטול העסקה כולה. גם לממשלתו של ולדימיר זלנסקי יש תפקיד. עליה להבטיח שהוצאותיה ממוקדות טוב יותר; כמה מצעדיה, כמו קביעת מחירי גג לגז ולחימום, הם חסרי תועלת. הסיוע לעקורים ניתן בצורה רוחבית, בלא קשר לצרכיהם. המרכז למחקר מדיניות כלכלית מציע להשתמש בשיטות האמריקניות ממלחמת העולם השנייה, בה מספר משקי הבית ששילמו מיסים זינק פי עשרה והמיסים עלו. שיטת המיסוי האחיד של אוקראינה, שנועדה למשוך משקיעים בזמן שגרה, אינה מתאימה לכלכלת מלחמה. ברור שהמדינה תזדקק לסיוע נוסף, ואם ממשלתה תקבל כמה החלטות קשות – למדינות אירופה קפוצות היד יהיו פחות תירוצים שלא להזרים את הכסף.