בעשור האחרון בעלות על דירה נחשבה לכסף קל. המחירים עלו בהתמדה במשך שנים וזינקו במהלך הקורונה. אך כיום, אם ההון שלך מושקע בלבנים ומלט – יש לך סיבה לחשוש, קובע אקונומיסט. מחירי הדיור יורדים בתשע מדינות עשירות. כאשר האינפלציה עולה ומיתון עומד בפתח, אפילו מתווכי נדל"ן הופכים לעגמומיים. למרות שהיא לא תרסק בנקים כמו ב-2009-2007, ההאטה בשוק הנדל"ן תהיה משמעותית, תפגע פיננסית באזרחים ותעורר סערה פוליטית.
הסיבה לצניחה היא שערי הריבית: על משכנתא ל-30 שנה משלמים כעת בארה"ב 6.92%, למעלה מכפליים מאשר אשתקד והשיעור הגבוה ביותר מזה שני עשורים. המיני-בועה של הקורונה נופחה על-ידי הורדת ריבית, תמיכות במזומן והביקוש לדיור בפרברים. כעת המגמות התהפכו. קחו לדוגמה אמריקני היכול לשלם 1,800 דולר לחודש במשכנתא ל-30 שנה: אשתקד הוא היה יכול ללוות 420,000 דולר; כעת – רק 280,000 דולר. משטוקהולם ועד סידני, כוח הקנייה של הלווים קורס – מה שמוביל לירידה בביקוש, פוגע ביכולת ההחזר של הלווים הקיימים ואף עלול לחייב אותם למכור את בתיהם.
החדשות הטובות הן שלא מדובר במשבר פיננסי כמו זה שהיכה בארה"ב לפני 15 שנה. היקף ההלוואות המסוכנות נמוך יותר ובסיס ההון של הבנקים טוב יותר; הממשל מבטח כעת שני שלישים מהלוואות החדשות. המפסיד יהיה משלם המיסים, הנושא בסיכון באמצעות תוכניות הביטוח הממלכתיות, ומשום שהפדרל ריזרב הוא הבעלים של רבע מניירות הערך צמודי המשכנתאות.
במקומות אחרים, כמו קוריאה הדרומית והמדינות הנורדיות, ההלוואות עלו בשיעור מסוכן והחוב של משקי הבית הוא סביב 100% מהתוצר – מה שעלול לגרום לבנקים הפסדים מערערי יציבות. המשבר החמור ביותר יתחולל בסין, אך למרבה המזל הבעיות שלה – השקעות ספקולטיביות, משכנתאות שלא ייפרעו ודירות ששולמו ולא ייבנו – מוגבלות לגבולותיה.
אבל גם בלי משבר בנקאי גלובלי, ההאטה בנדל"ן תוביל לתוצאות עגומות. לשוק הנכסים יש השפעה של שוק העבודה: חוסר הוודאות מקטין את מספר מעברי הדירות, מה שפוגע בדינמיות של התעסוקה – גורם דאגה משמעותי כאשר המגזר העסקי מנסה להסתגל למחסור בידיים עובדות ולמשבר האנרגיה. במקביל, אנשים מתקשים להישאר במגוריהם ובמקומות עבודתם כאשר שווי הבית יורד אל מתחת לסכום המשכנתא בגינו.