חוקי התרמודינמיקה ייבחנו השבוע (15-16.11.22) באי באלי שבאינדונזיה, בו תתקיים פסגת G20. בחום הטרופי תתקיים שיחה העשויה להיות קרה כקרח בין הנשיאים ג'ו ביידן ושי ג'ינפינג – לראשונה מאז נכנס ביידן לבית הלבן. זה חשוב, כי ארה"ב וסין בקושי מדברות, אבל אל תבנו לכך שהמפגש ישפר את היחסים בין שתי מעצמות-העל – סבור אקונומיסט. ביידן רואה את ארה"ב כנתונה בתחרות עם סין ההולכת ונעשית תוקפנית. שי ממוקד בשינוי הסדר העולמי כך שיתאים יותר לשליטים סמכותנים, ומאמין שארה"ב שוקעת ומבקשת לבלות את עלייתה של ארצו. בין שתי המדינות יש משברים בשורה של נושאים, עם השוואות קשות למלחמה הקרה. אבל הלקח הוא שמדינות יריבות חייבות למצוא דרכים להידבר, במיוחד כאשר המתחים גבוהים. ביידן נראה להוט למדי, למרות שעד כה גישתו כלפי סין קשוחה מאוד. הוא בלם את גישתה למחשוב מתקדם והתחייב להגן על טייוואן. אבל פקידים בבית הלבן רוצים למצוא מכנה משותף בנושאים כמו שינויי האקלים, ביטחון תזונתי ומאבק בסמים. הרפובליקנים יכולים להקשות, אם אכן יזכו ברוב לפחות בבית הנבחרים, הן באמצעות ניהול חקירות נגד סין והן באמצעות צעדים כמו ביקור בטייוואן עליו מדבר היו"ר המיועד של הבית, קווין מק'ארתי. פוליטיקה פנימית בסין מציבה אתגרים משלה. שי מחזיק בעוצמה שלא הייתה כמותה מידי מאו, מה שאמור היה לתת לו מרחב לעבוד עם ביידן. במקום זאת הוא הגביר את הפחדים האנטי-אמריקניים. פקידים סיניים דורשים מארה"ב ויתורים בנושא טייוואן וייצוא הטכנולוגיה לפני שבכלל יסכימו לדון על האקלים או הסמים. שי מתכונן לעימות, כפי שאמר במפורש בקונגרס המפלגה בחודש שעבר. כוחו של שי ומדיניות ה"אפס קורונה" שלו, הסוגרת את סין בפני העולם, מגבילים את ערוצי התקשורת. לרוב הפקידים הסינים אין השפעה עליו ולכן לארה"ב יש רק מתווכים בודדים מולו. הדיפלומטים הסינים נראים כסבורים שמשימתם העיקרית היא לעצבן את עמיתיהם האמריקנים. מקורביו של שי לא יציעו לו לשנות כיוון, וחלקם חוששים שהנשיא הבא יפר כל התחייבות של ביידן. לדברי אקונומיסט, המצב נראה כמו בשנות ה-1960, בהן נדרשו מספר שנים עד שמנהיגי ארה"ב ובריה"מ נפגשו לאחר משבר הטילים בקובה. ב-1967 קיימו הנשיא לינדון ג'ונסון וראש הממשלה אלכסיי קוסיגין פגישה ידידותית אך חסרת תוצאות, ונדרשו שנים נוספות עד שהעוינות הפכה ל"דטאנט". הידברות כשלעצמה לא תהפוך את ארה"ב וסין לידידות, אך היא תפחית את הסכנה של טעויות בחישוב – וזה אינו דבר פעוט כאשר עסקינן במעצמות גרעיניות וכלכליות. זה גם מעניק תקווה שיום אחד היחסים יהיו יציבים יותר, אולי אפילו קונסטרוקטיביים.