הנה אמירה מקובלת בעולם המדיניות המוניטרית: רק הניצים מגיעים לגן העדן של הבנקים המרכזיים. בקרב העומדים בראשם של בנקים אלו, יש הערצה מיוחדת למי שנופל בחלקו לצנן משק הצומח מהר מדי – ליטול את קערת הפונץ' בעוד המסיבה בעיצומה, בלשונו של יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל. אבל בשני העשורים שקדמו לקורונה, הבעיה העיקרית ברוב המשקים המפותחים הייתה צמיחה איטית ואינפלציה נמוכה, וכך נמנעה מהם הזדמנות זו – כותב ריאן אוורט, עורך אקונומיסט לענייני סחר עולמי, ב-The World Ahead 2023. העלייה החדה באינפלציה, שהחלה ב-2021 כתוצאת לוואי של הקורונה, נותנת כעת לראשי הבנקים המרכזיים את ההזדמנות לבלוט. אוורט צופה שבשנה הבאה יצליחו רוב המדינות להשתלט על האינפלציה, אך במחיר כואב. הבעיה התנפחה בשנה היוצאת, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, והאינפלציה הגיעה ל-9% בארה"ב ול-10.7% בגוש האירו; היא גבוהה בהרבה בכמה מדינות מתפתחות. כאשר האינפלציה גאתה, החל ויכוח כלכלי נרחב בשאלה באיזו עוצמה יכולים הבנקים המרכזיים ללחוץ על הבלמים – למשל באמצעות העלאת ריבית – כדי למתן את עליית המחירים. בעלי עמדה יונית הטיפו ללחיצה קלה, בטענה שחלק ניכר מן האינפלציה נובע מבעיות בשרשרת האספקה ולכן היא תיפתר מעצמה. הניצים טענו שכל עוד הלקוחות מוכנים לשלם, תגובה רכה תותיר להם מספיק כסף להמשיך לעשות זאת והמחירים ימשיכו לעלות. בתחילת 2022 גברה ידה של הגישה הניצית בקרב רבים מראשי הבנקים. הפדרל ריזרב, אשר אשתקד המתין בסבלנות שהמחירים יירגעו מעצמם, הזניק השנה את הריבית ב-3.75 נקודות האחוז. אולם, תחילה המשיכו הבנקאים לקוות שניתן יהיה להוריד את האינפלציה בלי לגרום מיתון רציני. הטון השתנה בקיץ: פאואל הודה שיהיה מחיר כואב להורדת האינפלציה. ה"פד" החל לצפות עלייה באבטלה ב-2023, ואילו הבנק המרכזי של בריטניה צופה צמיחה שלילית בשנה הבאה. הבנק העולמי ציין, כי ב-50 השנים האחרונות כמעט ולא היו צעדים מתואמים להגבלת הצמיחה כפי שננקטו שנה היוצאת. יוצא דופן אחד היה ב-1982, כאשר מקבלי ההחלטות ברחבי העולם היו נחושים לסיים עשור של אינפלציה. הם הצליחו, מעיר אוורט, אך המחיר היה מיתון עולמי. היה זה זמן קשה לאנשים רבים, אך רוב הבנקים המרכזיים ראו בו הצלחה. למרבה הצער, בשנת 2023 יהיה להם דור חדש של גיבורים.