כאשר ולדימיר פוטין פלש לאוקראינה ב-24.2.2022, מטרותיו היו לתפוס שטח, לשלול מאוקראינה את ריבונותה, למחוק את עצם הרעיון של זהות לאומית ולהפוך את מה שייוותר ממנה למדינה קורסת. תשעה חודשים מאוחר יותר הריבונות והזהות של אוקראינה חזקות מאי פעם, ומה שתכנן פוטין לעולל לה – מתחולל ברוסיה. המלחמה הופכת את רוסיה למדינה קורסת: גבולותיה אינם בטוחים, קמו בה צבאות פרטיים, תושביה בורחים, המורל שוקע ועולה אפילו האפשרות של עימות אזרחי – מאפיין עורך אקונומיסט לענייני רוסיה, ארקדי אוסטרובסקי, ב-The World Ahead 2023. בעוד במערב גובר הביטחון ביכולתה של אוקראינה לעמוד בטרור של פוטין, גוברת הדאגה לגבי יכולתה של רוסיה עצמה לשרוד את המלחמה. היא עלולה להיות להפוך לבלתי ניתנת לשליטה ולשקוע לתוהו ובוהו. הסיפוח האבסורדי והבלתי-חוקי של ארבעה ממחוזות אוקראינה עוד בטרם השתלטה עליהם לחלוטין, הופך את רוסיה למדינה שבידיה שטחים בלתי חוקיים וחזיתות נזילות. באיזורים אלו היא אינה מסוגלת למלא את התפקידים הבסיסיים ביותר. הסיפוח לא ירתיע את הכוחות האוקראיניים, אלא רק ייצור תקדים מבחינתם של מי שרוצים לפרוש מרוסיה עצמה, כולל הרפובליקות בצפון קווקז. עוד מאפיין של מדינה קורסת הוא אובדן המונופול על הכוח הפיזי. צבאות פרטיים פורחים ברוסיה למרות שהחוק אוסר על קיומם. יבגני פריגוז'ין, פושע לשעבר ומקורבו של פוטין, העומד בראש קבוצת וגנר, מגייס בפומבי אסירים ומציע להם חנינה אם יצטרפו לכוחותיו; הוא גם מבהיר, שאין לו שום כוונה לשלב אותם בצבא הממלכתי. אותם דברים ניתן לומר על הכוחות שבשליטת נשיא צ'צ'ניה, רמזאן קדירוב. אפילו כוחות הביטחון משרתים יותר ויותר את האינטרסים העצמיים שלהם. רוסיה נכשלת במשימה הבסיסית ביותר: במקום להגן על חייהם של תושביה, היא משתמשת בהם כבשר תותחים. לפני חודשיים הודיע פוטין על גיוס של 300,000 חיילים. בלא אימונים וציוד מספקים, תפקידם היחיד יהיה להתייצב מול הכוחות האוקראיניים המתקדמים. קרוב לוודאי שבעוד שנה הם לא יהיו בין החיים, אומר אוסטרובסקי. הגיוס הזה גרם לרוסיה הלם גדול עוד יותר מאשר פתיחת המלחמה וכמה מההשלכות כבר ניכרות לעין. מרכזי גיוס הוצתו ולפחות 300,000 איש ברחו לחו"ל (בנוסף למספר זהה שעשו זאת בשבועות הראשונים של המלחמה). רובם צעירים, משכילים ובעלי אמצעים. ההשפעה המלאה של עזיבתם על הכלכלה והדמוגרפיה של המדינה עוד תתברר, אך המתח החברתי כבר גובר כאשר רבבות רוסים דלי אמצעים נשלחים לחזית. הבאת המלחמה הבאה שברה את הקונצנזוס העדין, במסגרתו הרוסים לא מחו נגדה כל עוד המשטר עזב אותם לנפשם. פוטין איננו יכול לנצח, קובע אוסטרובסקי, אך גם איננו יכול להרשות לעצמו לסיים את העימות. הוא יכול לקוות שעל-ידי עירוב אנשים כה רבים במלחמה והפצצתם בתעמולה הרעילה והגזענית שלו, יעלה בידיו למשוך עוד זמן. מספרם של הרוסים הנוספים שייהרגו והאופן בו רוסיה תיפול יושפעו מהשאלה האם הדבר יעלה בידיו, או שמא המספר הגדל של שקי הגופות יצטרך לכעסה של האליטה ויביא לנפילתו. השנה הקרובה תתן הצצה לתשובה.