לאחר ארבע שנים הרסניות תחת הנשיא הפופוליסטי והימני-קיצוני חאיר בולסונרו, אשר כרת ביערות הגשם והתייחס לקורונה כ"שפעת קטנה", לברזיל יהיה בשנה הבאה נשיא חדש. לואיז לוּלָה דה-סילבה, מייסד מפלגת הפועלים המרכזית-שמאלית, היה הנשיא בשנים 2010-2003 ויחזור לשלטון לאחר מערכת בחירות קשה ולעיתים אלימה, בה גבר על בולסונרו בהפרש של 1.8 נקודות. שרה מסלין, כתבת אקונומיסט בברזיל, אומרת ב-The World Ahead 2023, כי פרישתו של בולסונרו תחזיר את ברזיל לבמה העולמית בתחום שינויי האקלים. היא גם תוכל למלא תפקיד בנסיונות להוביל לשלום ויציבות בדרום אמריקה, במיוחד בשכנתה ונצואלה. לולה גם ינסה לשקם את מוסדות המדינה, תוך קידום סדר יום שמאלי בתחומי הכלכלה והחברה. אבל הוא יתקשה להתמודד עם קונגרס שמרני ועם מדינה מקוטבת. לולה אומר שבראש סדר העדיפות שלו עומד הסיוע לעניים. הוא הבטיח לחלק סיוע נרחב במזומן, למחוק חובות ולהשקיע סכומים ניכרים בתשתיות כדי להאיץ את הצמיחה וליצור משרות. אבל כלכלתה של ברזיל נמצאת במצב קשה בהרבה מזה שהייתה כאשר החל את הקדנציה הקודמת שלו. אם ממשלתו אכן תחליף את תקרת ההוצאה שלה בחוק פיסקלי גמיש יותר, יהיה עליו לשכנע את השווקים שאין בכוונתו לפזר כסף ללא אבחנה – אחרת הריבית תזנק והמטבע יפול. תוכניותיו לרפורמה במיסים יכולות לסייע בצמיחה, אך סביר להניח שלא יעברו את הקונגרס. לא צפויות הפרטה ורפורמות במגזר הציבורי. לדברי מסלין, סיכוייו של לולה בתחום איכות הסביבה טובים יותר. המשימה הראשונה היא לשקם את הגופים הפדרליים החשובים שתקציביהם וצוותיהם קוצצו בידי בולסונרו. התקווה היא שאכיפה מוגברת תפחית את כריתת העצים, במיוחד באמזונס, להם יש תפקיד חשוב בהאטה שינויי האקלים. לולה צפוי לנסות להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות בהן זורם הנהר, ולהשיג מימון בינלאומי לפיתוח כלכלי בר-קיימא שירחיק את המתגוררים לחופיו מפעילות בלתי חוקית. למרות נסיונו הפוליטי הרב, לולה יתקשה להקים קואליציה בקונגרס. מפלגתו של בולסונרו היא הגדולה ביותר בשני הבתים, ויחד עם שותפיה היא תנסה לבלום כל מהלך של לולה. הלה מצידו ינסה ליצור בריתות עם מפלגות מהימין-מרכז, אשר ידרשו בתמורה תקציבים ומשרות. יהיה לו הרבה יותר קל אם בבחירות לראשות שני הבתים, שיתקיימו בפברואר, לא ינצחו מועמדיו של בולסונרו. ה"בולסונריזם" ימשיך להיות כוח משמעותי בחברה הברזילאית, הרבה מעבר ל-2023 – צופה מסלין. 58 מיליון איש תמכו בבולסונרו, ואלפים מתומכיו חסמו כבישים וקראו ל"התערבות צבאית" בעקבות נצחונו של לולה. בולסונרו אומנם הסכים בחוסר רצון לפנות את כסאו, אך הוא עדיין יכול לגייס את תומכיו – למשל, אם יועמד לדין בשל מחדליו בהתמודדות עם הקורונה. רבים מהם אינם תומכים במוסדות כמו התקשורת ובית המשפט העליון, ומעדיפים להישאר בעולם הימני. לולה יתקשה לזכות בתמיכתם. ברזיל תישאר מקוטבת במשך שנים רבות.