חורץ 2023/24 יהיה מבחינת האנרגיה באירופה אתגר גדול יותר מאשר החורף הקרוב - אומרת (28.11.22) מנכ"ל האיחוד האירופי לענייני אנרגיה, דיטֶה יוּל-יורגנסן, במפגש מקוון למנויי וושינגטון פוסט. יול-יורגנסן אמרה כי האיחוד האירופי פעל בחודשים האחרונים הן בצד ההיצע (גיוון מקורות האספקה) והן בצד הביקוש (עידוד להפחתת הצריכה) כהכנה לחורף הקרוב, בו כמעט ולא יהיו לו מקורות אנרגיה (נפט וגז) מרוסיה. המאגרים מלאים בשיעור שיא של 95% ו"אנחנו נכנסים לחורף במצב די טוב, אם כי הוא יהיה מאתגר". לדבריה, החורף הבא יהיה מאתגר יותר משום ששוק האנרגיה עודנו חסר איזון ומשום שכבר במרס הקרוב יהיה צורך למלא מחדש את המאגרים. דייוויד איגנציוס, בעל טור בכיר בפוסט, שאל את יול-יוגרנסן מהי מידת בטחונה בכך שאירופה תוכל לעבור את החורף ללא הפרעות קשות מדי. "אני לא רוצה לנקוב באחוזים, כי אנחנו במצב מאוד", השיבה. "יש דברים שיכולים לקרות ואנחנו צריכים להתכונן אליהם ולהפחית את הסיכונים", אמרה לאחר שהזכירה את החבלות בחודשים האחרונים בצינורות הגז מרוסיה לאירופה. "הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו מאוחדים ועובדים יחד על מציאת הפתרונות". בתשובה לשאלה על יכולתה של אירופה להשתחרר לחלוטין מאספקת אנרגיה רוסית, אמרה יול-יוגרנסן שרוסיה מהווה כיום 7% בלבד ממקורות האנרגיה של האיחוד לעומת 40% לפני המלחמה באוקראינה. "המעבר נעשה בצורה חלקה מאוד. אנחנו יכולים להגיע רחוק מאוד, אבל לא נשתחרר לגמרי בלא ירידה בצריכה - פחות ביקוש ויותר יעילות". היא ציינה, כי האיחוד פעל במרץ לעודד את תושביו לצמצם את הצריכה וליצור מקורות אנרגיה ביתיים כגון קולטני שמש, וכי יהיה צורך להגביר פעולות אלו לקראת החורף הבא. עוד אמרה יול-יורגנסן, כי ארה"ב אומנם הפכה לספקית האנרגיה הגדולה ביותר של האיחוד, אך ניתן להגדיל עוד יותר את הרכישות ממנה ולהרחיב את שיתוף הפעולה ביצירת מדיניות אנרגיה בינלאומית. לדבריה, ההשתחררות ממקורות האנרגיה הרוסיים בפרט ומדלקים מאובנים בכלל, כחלק מהמאבק בשינויי האקלים, קשורות זו בזו. בהתייחסה לפסגת האקלים במצרים מוקדם יותר החודש, הביעה יול-יוגרנסן שילוב של שביעות רצון ואכזבה. היא בירכה על ההסכמה העקרונית להקים קרן שתפצה את המדינות המתפתחות על נזקי ההתחממות שגרמו המדינות המפותחות, ולצד זאת ציינה שלא נעשה די הצורך בתחום החקיקה ובהפחתת השימוש בדלקים מאובנים. "צריך לראות כיצד נתקדם [בוועידת ההמשך] ב-2023", הוסיפה. איגנציוס שאל מה יש לעשות כדי לעמוד ביעד של הסכמי פריז - התחממות של מעלה וחצי עד סוף המאה. יול-יוגרנסן השיבה, שיש צורך לבצע את ההשקעות הדרושות בייעול מערכות האנרגיה הקיימות ובמעבר לאנרגיה מתחדשת. לדבריה, יש חשיבות רבה לשיתופי פעולה בינלאומיים בביצוע השינויים הדרושים בתחומי האנרגיה והאקלים, במיוחד כדי לסייע למדינות המתפתחות ליישם אותם.