הדרך היקרה ביותר להרתיח מים – כך תוארה האנרגיה הגרעינית עד לאחרונה. אבל כיום היא שוב חיונית. בטווח הקצר, יכולתה של אירופה לעבור את החורף הקרוב תלויה חלקית בכך שהכורים הגרעיניים המזדקנים של צרפת יוכלו לפעול במלוא הקצב. בטווח הארוך, השקעה ופיתוח בתחום הגרעיני הם חלק מהתשובה למלחמת האנרגיה של ולדימיר פוטין: דרך כמעט נטולת פחמן לאספקת חשמל קבועה לצד אנרגיית הרוח והשמש. תחנות כוח גרעיניות מייצרות כיום 25% מהחשמל באיחוד האירופי ו-10% בעולם כולו, מציין אקונומיסט. כסף זורם למחקר ולחברות הזנק, למרות שההתלהבות מההיתוך הכמו-גרעיני של השבוע שעבר הייתה מוקדמת מאוד: יידרשו שנים או עשורים עד שיתברר האם זוהי דרך מעשית לייצור חשמל. בריטניה וצרפת להוטות להקים תחנות גרעיניות חדשות, גרמניה דחתה את סגירתן של הקיימות שתוכננה לשנה הקרובה, הודו מתכננת הרחבה ניכרת של הייצור הגרעיני. סוכנות האנרגיה הבינלאומית אומרת שיהיה צורך להכפיל את הייצור הגרעיני כדי להגיע ליעד של אפס פליטות פחמן ב-2050. כאשר מדינות שוקלות האם להמר על אנרגיה גרעינית, מציע אקונומיסט, עליהן להסתכל על צרפת – המובילה העולמית. לאחר משבר הנפט של 1973, היא הקימה כורים היכולים לספק 70% מתצרוכתה. אבל הניסיון שלה היה קשה. הכורים פועלים השנה בפחות ממלוא התפוקה, בשל בעיות תחזוקה – מה שתרם לזינוק במחירי האנרגיה ביבשת. החברה העיקרית, EDF, מתמודדת עם התחייבויות ב-350 מיליארד דולר, צפויה לרשום השנה הפסד לפני מס של 19 מיליארד דולר ועומדת בפני הלאמה. אספקת כורים חדשים נעצרה: מבין השישה שנבנו מאז 1999 בעיצוב הצרפתי החדשני ביותר, רק שניים פועלים ושניהם בסין. יש כמה לקחים מנסיונה של צרפת. אחד מהם הוא הצורך בהשקעה ופיתוח מתמשכים. היא בנתה כורים מהר מדי ואז לאט מדי; רבים מהם זקוקים כעת לתחזוקה בעת ובעונה אחת. הפער בהזמנות גורם לאובדן כישורים וניסיון, כאשר עובדים פורשים או עוזבים; העלויות מזנקות. רק כעת נכנסה צרפת לתוכנית לבניית שלושה זוגות של כורים בפער של עד ארבע שנים ביניהם. לקח שני נובע מההתקדמות בתוכניות הגרעין בלא להבטיח תמיכה ציבורית רחבה. ענף הגרעין הפך למדינה בתוך מדינה, עם אליטה של מהנדסים בלא פיקוח מספק. העדר התמיכה הוביל בסופו של דבר למדיניות בלתי עקבית, כאשר הסוציאליסטים הפסיקו את ההתרחבות בשל לחצם של הירוקים. כאשר מדובר בענף המופקד על יצירת נכסים ענקיים שאמורים לפעול לפחות 50 שנה, תנודתיות כזו היא הרסנית. הלקח האחרון הוא גיוון. האובססיה של צרפת לגרעין גרמה לה להזניח מקורות אנרגיה נקיים אחרים. רק 9% מן החשמל שלה מיוצרים בידי הרוח והשמש, לעומת 25% בבריטניה. ברוב המדינות הגיוון עובד בכיוון ההפוך: הגרעין מצטרף למקורות האחרים הזמינים כבר כיום. גם שילוב שוק האנרגיה הלאומי עם זה של מדינות שכנות מסייע להפחית את התלות במקור אחר; צרפת נמנעה משילוב שכזה. אירופה כולה איבדה חלק משמעותי משוק הגרעין. מבין 31 הכורים ברחבי העולם שבנייתם החלה מאז 2017, נעשה שימוש בעיצוב סיני או רוסי ב-27. כעת, לנוכח משבר האנרגיה, משתנה הדעה בנוגע לאנרגיה הגרעינית. שני שלישים מהצרפתים סבורים כיום שהגרעין הוא העתיד. לאליטה הצרפתית יש קשר רגשי וכמעט אידיאולוגי לאנרגיה הגרעינית, אבל על פריז להבין שהגרעין והאנרגיות הזמינות האחרות אינם יריבים. יש צורך בכולם.