במשך דורות רבים נאמר לסינים, כי העולם שבחוץ הוא מקום בלתי בטוח ומאכזב. האידיאולוגים של המפלגה הקומוניסטית מלמדים, שאת המריבות של זרים יש להבין כתחרויות של כוח ואנוכיות – בעוד סין היא ענק שוחר שלום השואפת רק לעשות טוב. ציניות לגבי העולם משרתת היטב את המפלגה, מציין אקונומיסט. בלעדיה, 4 בפברואר יכול היה להיות יום שנה משמעותי עבור שי ג'ינפינג – שנה לאחר שהכריז על "ידידות ללא גבולות" עם רוסיה ושלושה שבועות לפני פלישתו של ולדימיר פוטין לאוקראינה.
עד היום, רוסיה אינה מצורעת בדעת הקהל הסינית – בין היתר בשל תעמולה וצנזורה. מדי לילה במשך קרוב לשנה, מהדורת החדשות המרכזית מטילה על ארה"ב ונאט"ו את אשמת המלחמה באוקראינה: הן דחקו את רוסיה לפינה בשאיפות ההתפשטות שלהן מזרחה. בשבוע שעבר האשים שר החוץ הסיני את ארה"ב בהתמשכות המלחמה ובעשיית רווחים ממנה, בכך ששלחה לאוקראינה נשק כבד. דיווחים על פשעי מלחמה רוסיים נתפסים כ"פייק ניוז".
יש כאן גם משהו אפל יותר. בתפיסתה של המפלגה, אין לשאול האם ממשלות הן מרושעות או ישרות דרך, אלא מהי השפעתן על סין. לרוסיה יש צבא גדול וסחורות למכירה, והיא שותפה לתיעוב הסיני כלפי ארה"ב. להנהגה הסינית לא אכפת מי ישלוט באוקראינה, אך יש לה עניין חיוני בהחלשת הבריתות האמריקניות, משום שהללו עלולות יום אחד לאיים עליה במזרח אסיה. לכן, מבחינתה כדאי שרוסיה תצליח להתגרות במערב ולפלג אותו, תפגע באמינות נאט"ו ותשרוד את העיצומים. אין זה אומר שבייג'ינג מסכימה לכל מעשיו של פוטין. היא מסתייגת מכך שסיפח חלקים מאוקראינה; זה מזכיר לה כיצד רוסיה הצארית סיפחה 1.5 מיליון קמ"ר משטח סין.
מחוז הֵיילוְֹנג'יאַנְג, בצפון הקפוא של סין, הוא דוגמה טובה לפרגמטיזם הציני הזה – מציע אקונומיסט. כאשר סין ובריה"מ עמדו על סף מלחמה בימי מאו, המשמרות האדומים הרסו קתדרלה רוסית-אורתודוקסית בעיר חַרְבּין; כיום המקום משווק כאתר תיירות "בסגנון אירופי". כתב אקונומיסט, דייוויד רֶני, שאל מבקרים סינים האם המלחמה באוקראינה שינתה את דעתם על רוסיה. התשובה הייתה שלילית: רוסיה טובה משום שלא פגעה באינטרסים הסיניים; סין למדה מרוסיה את המרסיזם-לניניזם, היא הדרקון העולה של המזרח בעוד המערב בשקיעה.
רֶני המשיך את מסעו צפונה, לעיר הֶיֶיה שבגבול רוסיה. בשנת 1900 כבשו כוחות רוסיים את הגדה הצפונית של הנהר העובר בעיר, דחקו איכרים ופועלים סינים לנהר ואלפים טבעו. המוזאון המקומי מנציח אירוע זה בציור שאורכו 69 מטר, כמו גם מאות שנים של פלישות רוסיות. שלט ביציאה מסביר מהו הלקח עימו צריכים לצאת המבקרים: יש לעבוד כדי שסין וצבאה יהיו חזקים ולא לרחם על שונאיה. "אם אתה חלש, יתעללו בך. אם אתה נותר מאחור, יכו אותך", מסכם הכיתוב.
אבל ממש מחוץ למוזאון ניצבת תקוותה של הֶיֶיה לעתיד: הגשר הסיני-רוסי המשותף הראשון מעל נהר הגבול. הוא נפתח בקיץ 2022 לאחר שנים של סחבת רוסית, אשר נבעה מן החשש שמא סין תשתלט על התנועה בו. מובן שהתושבים זוכרים את התוקפנות הרוסית – אומרת אישה המוכרת בחנותה דבש, שוקולד ומזכרות רוסיים – אבל אם הסחר בין שתי המדינות יתפתח, לעיר יש סיכוי להמריא.
בעל חנות אחר אומר שרוסיה ענייה וסין עשירה, ומדווח בגאווה שנשים רוסיות יפות מתחתנות עם גברים סינים; הוא מעולם לא שמע על מצב הפוך; כמדינה רוסיה היא "בסדר". חבר מצטרף אליו ומגנה את ארה"ב, בריטניה ובעלות בריתן על התערבותן באוקראינה. לשיטתו, אם רוסיה בחרה לתקוף את אוקראינה – זוהי רק מלחמת אזרחים, כי "הכל אותה מדינה". סוחר שלישי צופה שהתשתיות הגרועות ברוסיה יאטו את ההתפתחות בצד הסיני, אבל מציין שהנפט והגז הזולים מרוסיה מסייעים לסין בכללותה. האבידות באוקראינה הן באשמת נאט"ו, הוא מסביר, כי בלי תמיכתה של זו – המדינה הייתה נכבשת מזמן. ואקונומיסט מסכם: ההתמקדות הזאת בכוח במקום בצדק, משקפת היטב את תפיסת העולם של בייג'ינג.