נורות, אימון צבאי, מיליארדי אירו במזומן – קשה לעקוב אחרי הסיוע שמגיש האיחוד האירופי לאוקראינה. צמרת האיחוד הגיעה לקייב בסוף השבוע (3.2.23): הנשיאה אורסולה פון-דר-ליין, נשיא מועצת אירופה שארל מישל וכמעט כל חברי הנציבות. אבל עזרה היא דבר אחד, מדגיש אקונומיסט; הצטרפות לאיחוד היא דבר אחר לגמרי. ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמייהל, אמר שארצו רוצה להצטרף בתוך שנתיים; זהו חלום באספמיה, אם כי יחסי הצדדים יכולים להשתנות משמעותית בשנים הקרובות.
"נתמוך באוקראינה כמה זמן שיידרש", אמרה פון-דר-ליין בתחילת ביקורה. היא הגיעה כאשר באמתחתה חבילת סיוע ב-450 מיליון אירו, מה שמביא את הסיוע הכולל ל-50 מיליארד אירו. אך היא גם הבהירה ש"אין לוחות זמנים מחייבים אלא יעדים". יום לפני אמר הנשיא ולדימיר זלנסקי בנאום לאומה, כי מגיע לאוקראינה להצטרף עוד השנה בשיחות להצטרפות לאיחוד, אך זה נראה בלתי סביר – סבור אקונומיסט. ובכל מקרה, להתחיל שיחות זה לא לסיים אותן. בחודש יוני הפכה אוקראינה למועמדת לחברות – מה שלא היה עולה על הדעת לפני הפלישה הרוסית. אך מדובר בתהליך ארוך מאוד: צפון מקדוניה מועמדת מאז 2005, מונטנגרו מאז 2012 וסרביה מאז 2014.
החוקר האוקראיני סרגיי קוזאן טוען, כי למרות הכל – ארצו אכן עשויה להצטרף בתוך שנתיים, משום שאירופה השתנתה להפליא. איש לא היה מאמין שהיא תישאר מאוחדת מול תוקפנות רוסית ותזרים לאוקראינה סיכום כה רב. אז למה לא לפתוח לרווחה את הדלתות בפניה? לדעת קוזאן, המלחמה גרמה לרוב מנהיגי האיחוד להבין ש"המאבק והמשאבים שלנו נחוצים לאיחוד לא פחות מאשר האיחוד נחוץ לאירופה".
לעומתו אומר החוקר הגרמני ג'רלד קנאוס, כי בלתי אפשרי שאוקראינה תצטרף תוך שנתיים. תהיה התנגדות רבה מדי מצד החברות הנוכחיות, מחשש שיאבדו כספים והשפעה אם המועדון יתרחב. הוא מזכיר, כי הצטרפותה של מדינה לאיחוד מחייבת שהיא תעמוד בכל קני המידה של הארגון, והאיחוד עצמו ישתנה – כי קבלת ההחלטות קשה ממילא עם 27 חברות, ותהיה קשה עוד יותר אם מספרן יגדל. לכן אמרו עמנואל מקרון ואולף שולץ, כי לא ניתן להרחיב את האיחוד לפני רפורמה בתוכו.
אין זה אומר שאוקראינה או שש מדינות הבלקן, הרוצות גם הן להצטרף לאיחוד, צריכות לוותר על שאיפותיהן – ממשיך אקונומיסט. אחד ההסכמים שנחתמו בסוף השבוע בקייב מסייע לחברות אוקראיניות את הגישה לשוק המשותף. הקלות שכאלו הן הצעד הראשון במהלך מציאותי יותר מאשר שאיפה לחברות מלאה ומיידית. הן מעניקות לאותן מדינות הטבות כלכליות עצומות מבלי לערער את המבנה הפוליטי של האיחוד. מנהיגי המדינות הבלקניות חוששים שחברות בשוק המשותף תהפוך לחדר המתנה ממנו אין כניסה לאולם החברות. אבל בפועל, צופה קנאוס, סביר להניח שהם יצטרפו בשמחה לאותה מתכונת אם יוצע להם. הפליטים מאוקראינה כבר נהנים בפועל מחופש תנועה בין חברות האיחוד, וחברות מלאה בשוק המשותף לא תהיה זינוק עצום ובעייתי.