עמנואל מקרון עלה לשלטון בשנת 2017 כאשר הוא נישא על גליהן של שתי הבטחות: לנער את צרפת ולגרום לאירופה לפעול כמעצמה. לקדנציה הראשונה שלו היו עליות ומורדות, אבל צרפת היא כיום מקום נמרץ יותר, עם יותר יזמות, יצירת מקומות עבודה ופתיחות למשקיעים. גם האיחוד האירופי זז בכיוון של מקרון, במיוחד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.
כעת ניצב מקרון בפני בעיות בשתי החזיתות – מנתח אקונומיסט. סמכותו נבחנת באסיפה הלאומית וברחובות מבית, ועל מנהיגותו נקרא תיגר מחוץ. תגובתו תקבע האם מנהיג המדינה השנייה בחשיבותה באיחוד יוכל להמשיך במודרניזציה של ארצו ובעיצובה מחדש של היבשת.
הבעיות הפנימיות נובעות מרצונו של מקרון להעלות את גיל הפרישה המינימלי מ-62 ל-64. הצרפתים חיים כמעט עשר שנים יותר מאשר בשנות ה-1980 ומבלים על כסאות הנוח הרבה יותר מאשר שכניהם. בלא רפורמה, מערכת הפנסיה ניצבת בפני גרעון של 14 מיליארד אירו בעוד שבע שנים בלבד. אבל מקרון לא הצליח לשכנע את הצרפתים שהפתרון שלו הוא הנכון. בשנה שעברה הוא איבד את הרוב בפרלמנט וכעת האיגודים המקצועיים מביסים אותו ברחובות.
הרפורמה חיונית ומקרון חייב לעשות עבודה טובה יותר בתחום ההסברה, סבור אקונומיסט. לא מדובר רק בכלי חשבונאי, אלא בכך שיותר צרפתים יעבדו יותר. האבטלה עומדת על 7.2%, כפליים מאשר בארה"ב ובריטניה; מזה 50 שנה היא באופן קבוע מעל 5%. מקרון גם צריך להסביר מדוע הדבר האחרון שצרפת צריכה הוא העלאת מיסים על חברות ועשירים, כפי שמציעה האופוזיציה כדרך לממן את הפנסיות; צרפת היא ממילא בעלת שיעור המס הגבוה ביותר בגוש האירו.
גם אם מקרון לא יצליח להבטיח רוב באסיפה הלאומית לפני תאריך היעד (26 במרס), הוא יוכל לכפות את הרפורמה – אבל מוטב להימנע מכך. מפלגות האופוזיציה מן השמאל-המרכז פועלות לעכב את הליכי החקיקה ולא יימנעו מלהכריז על רפורמה כפויה כבלתי חוקית. ואילו האופוזיציה מן הימין-מרכז מסרבת כעת לתמוך בצעדים שהיא עצמה הציעה ב-1995 וב-2010; אין לה תירוץ אמיתי שלא לתמוך ברפורמה.
בזירה החיצונית, המלחמה באוקראינה נתנה יתר תוקף לקריאתו של מקרון לחיזוק האיחוד האירופי והפיכתו למעצמה צבאית ולא רק כלכלית. אולם, הוא מתקשה למכור את רעיונותיו לבעלי בריתו. הוא אינו מוביל את הדיון על אוקראינה, ובארה"ב הוא מאבד השפעה לטובת סין, רוסיה וטורקיה. מוטב שמקרון יבזבז פחות זמן על הצהרות בנוגע להסדרים שלאחר המלחמה באוקראינה, ויותר זמן על חיזוק קשריו עם פולין והמדינות הבלטיות החושדות שהוא רוצה לכפות על קייב להיכנס למו"מ עם מוסקבה. הוא גם יכול לעשות יותר בשיגור מיידי של נשק כבד לאוקראינה.
אירופה חסונה יותר, הניצבת בפני איום מצד מעצמות סמכותניות וסכנה של הסתמכות יתר על ארה"ב, זקוקה לצרפת חזקה. מקרון הוא אחד המנהיגים המנוסים ביותר ביבשת. הוא שופע רעיונות, רבים מהם טובים, ועומד בראש מכונה דיפלומטית משומנת. זהו רגע קריטי; הוא לא יכול להרשות לעצמו לשגות, מסיים אקונומיסט.