במרס 2021 פרסמה ממשלת בריטניה סקירה מקיפה בנוגע למדיניותה בתחומי החוץ, ההגנה, הפיתוח והביטחון הלאומי. הסקירה קבעה שהעולם הפך למקום יותר תחרותי ומקוטב. המציאות הייתה קיצונית עוד יותר: קאבול נפלה בידי הטליבאן, רוסיה פלשה לאוקראינה ויחסי סין-ארה"ב בנפילה חופשית. ממשלת בריטניה עדכנה את הסקירה, תוך התייחסות לשני תחומים בהם נמתחה ביקורת על הגרסה המקורית – מדווח אקונומיסט. האחד היה שבגרסת 2021 היה חור בגודל של אירופה, כאשר בוריס ג'ונסון ניהל מלחמת חפירות נגד האיחוד האירופי. לעומת זאת, רישי סונאק השיג הפסקת אש לאחר חתימת ההסכם עם האיחוד בנוגע לצפון אירלנד ופגישתו בשבוע שעבר עם עמנואל מקרון. התחום השני הוא שנטייתו של ג'ונסון לעבר זירת הודו-פסיפיק נראתה מטופשת, במיוחד לאחר שהטנקים הרוסיים נכנסו לאוקראינה. הסקירה הנוכחית טוענת שהמדיניות הצליחה, בעיקר הודות לאמצעים כמו סחר ודיפלומטיה. היא גם נראית כיום יותר מבוססת בשטח. בדצמבר שעבר הצטרפה יפן לפרויקט בריטי-איטלקי לבניית מטוס קרב עתידי, והשבוע פורסם שבריטניה תשתתף עם אוסטרליה בעיצוב צוללת גרעינית במסגרת הברית המשולשת עם ארה"ב שהוקמה לפני שנה וחצי. בריטניה גם עומדת להתקבל להסכם הסחר האסיאתי. על-פי הסקירה – אותה מוביל פרופ' ג'ון ביו – שתי הזירות משולבות זו בזו: "השגשוג והביטחון של אירופה-אטלנטי והודו-פסיפיק קשורים בצורה הדוקה", נטען בו. הכותבים מצביעים על שיתוף הפעולה הגובר בין מעצמות באירופה ואסיה, לא רק במסגרות הקיימות אלא גם בתוכנית הבריטית-צרפתית ליצור נוכחות ימית קבועה בהודו-פסיפיק. הסקירה מדגישה את האתגר העצום שמציבה סין בפני הסדר העולמי ומבטיחה להשקיע ביכולות להתמודד עימה, כגון גיוס עובדים דוברי סינית לשירות הציבורי. הטון של הסקירה מפוכח ולעיתים עגמומי. "המעבר לעולם רב-קוטבי, מפולג ומתחרה התרחש מהר יותר ובצורה חדה יותר מן הצפוי. סכנת העימות היא הגדולה ביותר מזה עשרות שנים", נאמר בה. רוסיה וסין חותרות תחת הסדר העולמי, והגנה עליה מחייבת שיתוף פעולה לא רק בין הדמוקרטיות המערביות הליברליות, אלא גם עם מדינות כמו ברזיל, הודו, סעודיה וטורקיה, שאינן מוכנות להצטרף לגוש האמריקני או הסיני. הסקירה נמנעת מדיבור בומבסטי של בריטניה כמעצמת-על, אם כי הוא מצביע על חוזקותיה, במיוחד במדע וטכנולוגיה. סונאק מבטיח שתקציב המו"פ בכל אחת מהשנתיים הבאות יהיה 20 מיליארד ליש"ט, גידול של שליש לעומת התקציב השנה. במקומות הגבוהים בסדר העדיפות מצויים בינה מלאכותית, מוליכים-למחצה, תקשורת והנדסה ביולוגית. השאלה היא האם לבריטניה יש המשאבים הדרושים כדי לממש את חזונה – לתאם בין מרכיבי הכוח שלה, מציין אקונומיסט. בעיה מרכזית היא תקציב הביטחון. הממשלה הודיעה השבוע שתוסיף לו 5 מיליארד ליש"ט בשנתיים הבאות, אך הכסף יופנה לרענון הנשק הגרעיני והצוללות ולחידוש מאגרי התחמושת שהתדלדלו בשל הסיוע לאוקראינה. מפקדי הכוחות המזוינים רצו ש-2.5% מהתמ"ג יופנו לביטחון; הסקירה אומרת שזוהי שאיפה התלויה בנסיבות התקציביות והכלכליות. כדי להגיע ל-2.5% בעוד עשור, יהיה צורך להעלות את ההוצאה ב-40% ולהטיל מיסים כדי לממן את התוספת. עושה רושם שהממשלה מותירה את הבעיה הזאת לבאה אחריה; נכון להיום, הלייבור מוביל על השמרנים בפער של 20 נקודות, אם כי נותרו כמעט שנתיים עד הבחירות הבאות. למרות ביקורתו על הממשלה הנוכחית בנושאי חוץ וביטחון, הלייבור מסכים איתה בסוגיות אוקראינה, בריתות ההגנה וסין. הלייבור אומר שיבחן מחדש את המדיניות אם וכאשר יעלה לשלטון – וגם לאירועים יהיה מה לומר.