הדיון על כן/לא עבודה מהבית מול כן/לא חזרה למשרד מתרכז בתפוקת העובדים. היא חשובה, אך לא ניתנה תשומת לב מספקת להשלכות הבריאותיות השליליות האפשריות, הן הגופניות והן הנפשיות, של העבודה מרחוק – מתריע רופא הספורט ד"ר ג'ורדן מֶצְל במאמר בניו-יורק טיימס. לאחרונה פורסם ריכוז של מחקרים מקיפים בנוגע להשפעות הגופניות והנפשיות של העבודה מהבית, והתוצאות מעורבות. יש עובדים הפורחים באווירה המרוחקת מן המשרד, עם יותר זמן להתנהגות בריאה, כולל פעילות גופנית וקשר טוב יותר עם המשפחה. אחרים הופכים לפחות פעילים, מעלים במשקל ומדווחים על תחושות של בידוד ודיכאון. רוב ההשלכות הן ביולוגיות; למרות כל השינויים המתרחשים סביבנו, גוף האדם נותר כמות שהוא מזה 300,000 שנה. בני אדם צריך לנוע. מחקרים מלמדים על קשר בין תנועה מוגברת לבין הפחתת הסיכון לפיתוח בעיות לב כמו כולסטרול, מחלות כרוניות כמו סוכרת וכמה סוגים של סרטן, כמו גם מניעת מצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדות. ככל שאנחנו נעים יותר, אנחנו בריאים יותר – קובע מצל; וככל שהאדם יושב יותר ומתנועע פחות, הוא בריא פחות. הן תוחלת החיים והן איכות החיים נפגעים מחוסר פעילות ממושך. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה, גוף האדם צריך בגדול את אותה כמות תנועה לה היה זקוק לפני 100,000 שנה. למרבה הצער, הטכנולוגיה והנוחות פועלות לעיתים נגד בריאותנו. עם כל התקדמות טכנולוגית – הכרכרה והמכונית, המטוס, המחשב והסמארטפון – אנחנו נעים פחות. בחינת שלדים מלפני המהפכה התעשייתית מלמדת על פחות בעיות ברכיים מאשר היום. שלוש השנים האחרונות החמירו משמעותית מגמות אלו. מספר הצעדים שלנו צנח משמעותית – לא הצעדים בחדר הכושר, אלא בהליכה לארוחת הצהריים ובעלייה במדרגות בעבודה. בעוד תשומת לב רבה ניתנת לאימוני הכושר, לצעדים היום-יומיים – המצטברים לאורך ימים, שבועות וחודשים – יש חשיבות במניעת מחלות. נכון לעכשיו, רבים מאיתנו לא צועדים מספיק. מצל מציע לקוראים למדוד את צעדיהם באמצעות יישומון בריאות, ומי מהם שעובדים חלקית במשרד וחלקית בבית, יגלו שמספר הצעדים גדול בהרבה בימי המשרד.