ממשל ביידן מוציא לדרך (29.3.23) את פסגת הדמוקרטיה השנייה, בהמשך לזו שקיים ב-2021 – האירוע המרכזי שלו בתחום האידיאולוגי. נציגיהן של 120 מדינות ייפגשו פנים אל פנים ובהתוועדויות מקוונות בחמישה מוקדים: וושינגטון, קוסטה ריקה, הולנד, קוריאה הדרומית וזמביה. האירוע הוא אבן דרך מרכזית בחזונו של ג'ו ביידן להחזיר את ארה"ב להנהגת העולם, לאחר ארבע השנים הקשות של דונלד טראמפ – מסביר וושינגטון פוסט. "כפי שאמר הנשיא ביידן, עלינו להוכיח שהדמוקרטיה עדיין עובדת ויכולה לשפר את חיי האזרחים בדרכים מרובות", אומר משרד החוץ. "כדי לעשות זאת, על הדמוקרטיות להתאחד – לאשרר ולשפר מבפנים את החברות מוטות הזכויות שלנו; להתייצב יחדיו מול איומים מצידם של סמכותנים; ולהוכיח שביכולתנו להתמודד עם המשברים הקשים ביותר של זמננו". אולם, בשיחות פרטיות גם חלק מהפקידים בוושינגטון וגם מומחים רבים למדיניות חוץ זוקפים גבה אל מול כל העסק. מבקריו טוענים שמדובר בפטפטת או בתצוגה מיותרת של מדיניות החוץ האמריקנית, אשר יוצאת להגנת זכויות האדם בחלק מן המקומות ועוצמת עין מול הפרתן במקומות אחרים. המשתתפים אינם באים עם מחויבות כלשהי ואין דרכים לחייב את המדינות לעמוד בקני מידה דמוקרטיים כלשהם. ממשל ביידן משתמש בהזדמנות כדי לעסוק במגוון רחב של נושאים – ככל שיש בכך תועלת. אתמול התחייבו 20 מדינות להגביר את כללי השקיפות התאגידית, להעצים את יכולתן של ממשלות לאתר רכוש שגונבים שליטים זרים ולפעול ביתר תקיפות למניעת הלבנתו. מושבים אחרים עוסקים בקשר שבין סיוע חוץ לבין חיזוק הדמוקרטיה, בהעצמת העבודה המאורגנת, בהגדלת השתתפות הנשים ובהגנה מפני עבירות מקוונות. בשנה האחרונה הדגיש ביידן את חשיבותה של המלחמה באוקראינה להגנת הדמוקרטיות, וטען שהיא יכולה להיות נקודת מפנה בנסיגת הדמוקרטיה ברחבי העולם. לא ברור אם הוא יכול להשיג יעד זה. ספקנים אומרים שארה"ב אינה מושקעת די הצורך בתחום, אלא מתמקדת בעיקר בהבטחת זכויות האדם. הסתירות בולטות בכך שביידן מוכן לדבר עם סעודיה אך לא עם תוניסיה, ושהוא ממשיך לחבק את הודו הנחוצה למאבק בסין למרות התנהלותה האנטי-דמוקרטית של ממשלתה. ארה"ב לא הזמינה לוועידה את טורקיה והונגריה, מה שמלמד על האופן בו היא רואה את שקיעת הדמוקרטיה בהן בשנים האחרונות. ומה עם ישראל? בנימין נתניהו כבר הקליט מסר מצולם לוועידה והעביר אותו לממשל בוושינגטון, מדווח הפוסט. הממשל לא סיפק איתות כלשהו שבכוונתו לוותר על שידור דבריו של נתניהו, אם כי כמה מתומכיה הליברלים של ישראל טוענים שבנסיבות הנוכחיות – מדובר בסתירה למטרתה של הוועידה. תומכי הוועידה טוענים שהיא עדיפה על פני חוסר מעש. פופוליסטים מן הימין הקיצוני ושליטים סמכותנים מסוגים שונים יוצרים קשרים ובונים רשתות של שיתופי פעולה, ולכן גם הדמוקרטיות הליברליות צריכות לעשות זאת ולהפגין את אותה מידה של נכונות והתלהבות להגן על סדר היום הדמוקרטי – אומרים התומכים. אחרים מצביעים על כך שדיבוריו של ביידן על קידום הדמוקרטיה הם חסרי שיניים. הממשל יכול לסייע לפעולות דמוקרטיות ולחזק ארגונים בחברה האזרחית, אך אין לו אמצעים להעניש שליטים סמכותניים. גישה של גזר ללא מקל אינה יכולה להצליח, שכן הן הסמכותנים והן הרפורמיסטים רואים שארה"ב מוכנה להקדיש משאבים להגנת הדמוקרטיה – אך לא משתמשת בכוחה כדי להרחיב אותה. ולבסוף יש המזכירים, כי במצב הנוכחי שלה – ארה"ב היא לא בדיוק הדוגמה הטובה ביותר לדמוקרטיה בפעולה; ואין מנוס מלשתף פעולה עם מדינות בלתי דמוקרטיות בסוגיות רבות, החל מאוקראינה וכלה בשינויי האקלים.