כמה מהר דברים משתנים. לפני כמה שבועות היו בטוחים האנליסטים שהכלכלה העולמית דוהרת קדימה. כעת הם חוששים מפני מיתון בשל קריסתם של בנק סיליקון ואלי וקרדיט סוויס.
לפני נפילות אלו, מזכיר אקונומיסט, הנתונים לימדו על צמיחה עולמית של 3% השנה ועל עוצמה רבה של שוקי העבודה במדינות העשירות. נכון לעכשיו, אין תזוזה של ממש בנתונים המלמדת על האטה בצמיחה. "אינדיקטור הפעילות הנוכחית" של גולדמן-זאקס מצביע על יציבות. מדד מנהלי הרכש עלה במקצת בחודש מרס. נתוני הצמיחה השבועיים של OECD יציבים אף הם. תחזית הצמיחה של בנק UBS על בסיס השווקים הפיננסיים עומדת על 3.4% לעומת 3.7% לפני קריסת SVB.
אנחנו עדיין בשלב מוקדם, מתריע אקונומיסט, וייתכן שההשלכות נמצאות בדרך. הכלכלנים מודאגים מחוסר הוודאות: אם הציבור יחשוש מפני משבר בבנקים המלווה בנזק כלכלי, הוא עלול לקצץ בצריכה ובהשקעות. דאגה נוספת היא האשראי: המוסדות הפיננסיים עלולים להפחית אותו מחשש להפסדים ובכך למנוע מהמגזר העסקי את ההון הדרוש לו.
למרבה המזל, נראה שהשלכותיו של המשבר הנוכחי פחות חמורים מכפי שחששו רבים. תחילה – חוסר הוודאות. מחקר של קרן המטבע מ-2013 מצא, כי מצב כזה יכול להוריד את הצמיחה בחצי נקודת האחוז, בעיקר בשל דחיית בהשקעות העסקיות; במונחי 2023, מדובר על צמיחה של 2.5% במקום 3%. אבל אם הטלטלה לא תימשך, השלכותיה אינן צפויות להיות משמעותיות – משום שקריסת SVB כמעט לא הותירה רושם. סקרים ומדדים ברחבי העולם הראו שאמון הציבור במערכת לא נפגע – אולי משום שנפילת בנק אינה מרשימה במיוחד אחרי שנים של מגיפה ומלחמה, ואולי משום שהציבור מאמין שהממשלות יגנו עליו.
נעבור לריבית. נסיון העבר מלמד בבירור שיש קשר ישיר בין הידוק האשראי לבין הפעילות הכלכלית. אחרי נפילת SVB שוקי הכספים למעשה קפאו. בין 11 ל-19 במרס לא הונפקו בארה"ב שום איגרות חוב בדירוג גבוה, לעומת הנפקות יומיות ממוצעות של 5 מיליארד דולר בינואר ופברואר. אבל בימים האחרונים הפעילות התחדשה, והתשואות על האג"ח הקיימות שבו וירדו לאחר שעלו מעט בעקבות הקריסה. נראה שחודש מרס יהיה די אופייני בשוק האג"ח הקונצרניות.
הנזק למערכת הבנקאות כנראה יהיה עקיף, צופה אקונומיסט. מאז תחילת מרס איבדו מניות הבנקים שישית מערכן בשוק העולמי; ירידה במניות נוטה להיות מתורגמת לצמצום בגידול האשראי. הבנקים עשויים להקטין את ההלוואות גם אם יראו בריחת פקדונות, או אם יצטרכו להגדיל את ההון משום שמשקיעים יחששו ליציבותם. ואכן, נראה שבנקים במדינות העשירות מקשיחים את התנאים. צמצום משמעותי באשראי יכול להוריד את הצמיחה ב-0.4 נקודת האחוז הן בארה"ב והן בגוש האירו – מה שיכול להוריד את הצמיחה העולמית ל-2%.
למרות שהמשבר רחוק מלהיות בשורות טובות, הוא לא צפוי לדחוף את הכלכלה העולמית לתהום, סבור אקונומיסט. אכן, המצב עלול להתדרדר, במיוחד אם ייחשף עוד בנק רקוב. לבנקים יידרש זמן להסדיר את מצבם ולחזור להלוואות בקצב מלא. העלאות הריבית ימשיכו להכביד על הצמיחה עד שהבנקים המרכזיים יגיעו למסקנה שמילאו את משימתן. אבל יש גם כוחות מנוגדים, ובראשם ההתאוששות בסין (עם צמיחה צפויה בקצב של 7% ברבעון השני), פתרון צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה וירידת מחירי האנרגיה. אל תתפלאו אם הכלכלה העולמית תמשיך להפגין עוצמה.