מקרה בוחן מרתק של הפעלת כוח בתוך ארגון הגיע לסיומו בבריטניה בסוף השבוע שעבר. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, דומיניק ראב, התפטר לאחר שבדיקה פנימית בטענות להתעמרות כלפי עובדיו קבעה שהוא חצה את הקו. המתלוננים ודאי מרוצים; ראב ותומכיו סבורים שהוצב רף בלתי ראוי, מתמצת אקונומיסט.
אדם טולי, עורך הדין שניהל את הבדיקה, מצא, כי ראב התנהל "בצורה תוקפנית בלתי ראויה ומתמשכת" כאשר היה שר החוץ. עוד נמצא, כי סגנון התנהגותו במשרד המשפטים היה מדי פעם "מטיל אימה" ו"מעליב". ייתכן שהוא לא התכוון להכעיס מישהו, אך לא היה בכך די כדי להציל אותו. ממשלת בריטניה עצמה מגדירה התעמרות כ"התנהגות הגורמת למישהו להרגיש מאוים או פגוע".
ההקשר של פרשת ראב הוא בלתי רגיל: התקשורת מתעניינת מאוד, והיחסים בין השרים לשירות הציבורי הם ייחודיים. אבל יש עניין לגבי מקומות עבודה בכלל בהבדל שבין קביעת סטנדרטים גבוהים (גרסת ראב) לבין התעמרות (גרסת העובדים). קשה לקרוא את הדוח בלא לחוש באהדה מפתיעה כלפי ראב; בלתי אופנתי ככל שהדבר יישמע, פחד הוא חלק מהחיים הארגוניים. ההיררכיה מעניקה למנהלים כוח ורשות להעניש על ביצועים כושלים. טיפוסים תובעניים הם המגיעים לראש הסולם.
ראב הוא ללא ספק אדם כזה. טולי מתאר בוס מחמיר: עובד קשה, חסר סבלנות וישיר. הוא מתפרץ כאשר אינו מקבל תשובה ישירה. הוא אינו מבזבז זמן על טיעונים שכבר הועלו. אם הוא חושב שהעבודה אינה ברמה הדרושה, הוא אומר זאת. הכוח העיקרי המניע אותו הוא הרצון להשיג תוצאות טובות יותר. לא נמצאו ראיות לכך ש-ראב צעק או קילל, שהיכה על השולחן או שהתנכל לעובדים מסוימים. אם ראב הוא מתעמר, אזי הוא אינו תוקפני כפי שנטען בדיווחים התקשורתיים.
אולם, תחושה זו היא בת-חלוף. המספר והעקביות של התלונות נגד ראב – הם כשלעצמם הוכחה לכך שמשהו פגום מן היסוד. העובדים שהתלוננו נגדו עבדו עם שרים קודמים; הם לא מפונקים. טולי השתכנע שהם פעלו בתום לב, בניגוד לטענותיו של ראב לפיהן הוא קורבן ל"עובדי ציבור אקטיביסטים".
המסקנה החשובה ביותר של טולי היא, שחיי עבודה אינם שורה של אירועים המנותקים זה מזה. חלק מהתלונות נגד ראב נראות שוליות כשלעצמן. קטיעת דבריהם של משתתפים בישיבות הייתה נראית פחות נורא, אם ראב לא היה מכנה את העבודה שהוגשה לו "חסרת כל ערך" ו"איומה ונוראה". התעמרות יכולה להיות מקרה מבודד, אך לעיתים קרובות יותר מדובר בשרשרת של אירועים.
גם אם אתם חושבים ש-ראב תויג כמתעמר על לא עוול בכפו, לא ניתן להתעלם מבעיה אחרת: האפקטיביות שלו כמנהל. אם מספיק אנשים חושבים שאתה בוס גרוע, אזי אתה בוס גרוע. אם עובדים מתחמקים ממך, מצטמק מאגר הכשרונות העומד לרשותך. טולי כינה את גישתו של ראב לחקירה "כוללנית למדי". בלשונו של עורך דין בריטי, המשמעות היא: "הוא חתיכת סיוט מוחלט".