וורן באפט ידוע מזה זמן רב כמנהל ליברלי. המיליארדר מהעיר אומהה תרם מיליארדי דולרים לארגונים התומכים בהפלות, גייס כספים לקמפיינים של ברק אובמה והילרי קלינטון ולעיתים קרובות קורא להגברת נטל המס על העשירים. אבל באפט בהחלט אינו תומך בתפיסות הפרוגרסיביות של ניהול החברות – כותב בניו-יורק טיימס העיתונאי והביוגרף שלו, רוג'ר לוינשטיין.
בעיני באפט, תפקידה הנכון של ההנהלה היה ועודנו לשרת את בעלי המניות אשר סיכנו את הונם. הוא אינו מסכים עם משקיעים מוסדיים כמו בלאקרוק, הדוחפים סדר יום של ESG – סביבה, חברה וממשל תאגידי. זאת, לאחר שעשרות חברות אימצו בשנים האחרונות מדיניות לטיפול בשינויי האקלים ובגיוון כוח האדם. The Business Roundtable, קבוצת המנהלים הבכירים בארה"ב, הכריז שמטרתה העיקרית של חברה שוב איננה לשרת את בעליה.
באפט ממש לא שם, מציין לוינשטיין. יש לו מצפון חברתי, אך הוא רואה התנהלות חברתית כחטיפה של מטרת התאגיד. רוב הדורשים זאת מייצגים תאגידים; באפט חש הרבה יותר קרוב לבעלי מניות שרכשו אותן כמותו – בכספם שלהם. אין זה מפתיע, אפוא, שהוא הפך ליעד מבחינת אותם משקיעים מוסדיים. באסיפה הכללית של בעלי מניות ברקשייר-האת'וואי אשתקד הובסו הצעות שקראו לה לאמץ מדיניות חברתית; בסוף השבוע הקרוב יהיו שוב כמה כאלה.
כיצד הפכו הליברלים של וול סטריט לסרבנים כאלה? התשובה הפשוטה: באפט לא השתנה יחד עם האקלים הפוליטי. הוא בנו של רפובליקני שמרן, אשר שירת שמונה שנים בקונגרס. וורן ירש את התמיכה של אביו בשמרנות פיסקלית, אם כי בשנות ה-1960 העביר את תמיכתו לדמוקרטים בעיקר משום שהובילו את תנועת זכויות האזרח. הוא הכריז שיוריש כמעט את כל הונו לצדקה ולא לילדיו, ובמקביל משבח את הממשל על שיצר את התנאים לשגשוג.
דרכו של באפט נפרדה משל תומכי הפרוגרסיביות בחברות, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא עניין של סגנון, השנייה היא עניין של מהות. הוא עצמאי מאוד, מתאמץ לשלוט באג'נדה שלו ולרוב אינו חושף את דעותיו הפוליטיות והחברתיות. באפט אינו מעסיק דוברות, ופניות אל ברקשייר נענות בתוך שניות ולא בתוך שעות. הדוח השנתי של ברקשייר משקף את המינימליזם שלו: הוא בן 19 עמודים, לא מאות עמודים כמו בכל החברות הגדולות, למרות שהקבוצה כוללת 60 חברות ו-383,000 עובדים; רק 26 מהם מועסקים במטה החברה. באפט כמעט ואינו מנחית הוראות, אלא מאפשר לחטיבות ולחברות לנהל את עצמן.
שתיים מן החברות, ברקשייר-האת'אוויי אנרגיה וחברת הרכבות BNSF, אחראיות ליותר מ-90% מצריכת הדלקים המאובנים של הקבוצה. הראשונה, המשרתת 12 מיליון לקוחות, אומרת שמחצית מהאנרגיה שהיא מספקת מגיעה ממקורות ירוקים (לעומת 40% בארה"ב כולה). היא השקיעה עד כה 30 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת וסגרה פעילות בתחום הפחם.
אבל, מדגיש לוינשטיין, באפט עצמו דוחה מה שהוא רואה כלוחות זמנים בלתי אפשריים. הוא גם דוחה את הרעיון לפיו זרוע הביטוח שלו צריכה לבחון את השימוש בפחם של לקוחותיה; העסק שלה הוא ניהול סיכונים, מזכיר באפט. מבחינת הגורמים המשפיעים על הרווחים, באפט אינו מתייחס בצורה שונה לנושאים פוליטיים כמו שינויי האקלים.