הפנטגון צופה שזה ישתנה בעשור הנוכחי. כיום יש לסין 340 "ספינות קרב" – כולל נושאות מטוסים, צוללות, פריגטות ומשחתות. המספר יגיע ל-400 בעוד שנתיים ול-440 בשנת 2030, כולל תריסר ספינות אמפיביות גדולות. גם אם התקציב יקטן, בשנת 2033 צפוי הצי לכלול 356 ספינות, כולל עוד שלוש נושאות מטוסים ותשע ספינות אמפיביות גדולות.
לעומת זאת, לצי האמריקני יש 296 ספינות (כמחצית מהשיא בזמן המלחמה הקרה) והוא יירד ל-290 בסוף העשור. היעד הרשמי הוא 355 ספינות, אבל קשיי תקציב ימנעו את הגשמתו אפילו ב-2040. ויש לזכור, שהצי האמריקני פרוס בכל העולם. הספינות האמריקניות גדולות יותר ובעלות יכולות טובות יותר, אך סין צפויה לסגור גם פערים אלו בעשורים הקרובים; רמת התכנון והייצור שלה כבר מתקרבת לזו של ארה"ב.
לרשותה של סין עומדת תעשיית ענק של ייצור ספינות, האחראית ל-44% מהספינות המסחריות שנבנו בעולם ב-2021. הן נוטלת חלק גם בייצור הצבאי – מה שמסייע לשמר את המספנות בעיתות של שפל כלכלי ולהשתמש לצרכים צבאיים בטכנולוגיות ושיטות ייצור אזרחיות תוך עקיפת המגבלות שמטיל המערב על סין.
לסין יש בעיה גדולה מול ארה"ב, מציין אקונומיסט: חוסר ניסיון. מאז מלחמת יבשה בווייטנאם ב-1971, סין לא נלחמה. היא טרם ליטשה את פעילות נושאות המטוסים בזמן שלום, קל וחומר – בקרב. היא לא שכללה את האומנות של הסתרת הצוללות שלה במקביל לחיפוש צוללות עוינות. ארה"ב, לעומתה, שכללה במשך עשרות שנים את כל המיומנויות הללו. סין גם מתקשה לגייס חיילים בעלי השכלה לתפעול הספינות החדשות.
מובן שתמיד קיים הסיכון שמא שי ייצא למלחמה לפני שצבאו יהיה מוכן, במיוחד אם טייוואן תכריז על עצמאות או אם ארה"ב תנקוט צעדים שישדרגו משמעותית את מעמדו/הגנתו של האי. שי מזדקן ונעשה פגיע יותר לבעיות בריאות ולאתגרים פוליטיים, והוא עלול לשגות או להיעשות חסר סבלנות – כמו ולדימיר פוטין באוקראינה. יש הטוענים שקיימים סימנים לכך, כולל פקודה שנתן לצבאו לפתח עד 2027 את היכולת לפלוש לטייוואן. אחרים אומרים שמדובר רק באבן דרך ולא בכוונה לתקוף בעוד ארבע שנים.
משחקי מלחמה שנערכו לאחרונה העלו, כי סין תוכל לנצח במלחמה בטייוואן בעשור הנוכחי, אך הצלחתה אינה בטוחה והאבידות לכל הצדדים יהיו כבדות. ככל ששי ימתין יותר, כך יגדלו הסיכויים של צבאו להטות לטובתו את כף המאזניים – ולא רק במונחים קונבנציונליים. הפנטגון צופה שכוחה הגרעיני של סין יגדל כמעט פי ארבעה עד 2035. בבייג'ינג מקווים שיהיה בכך כדי לכפות על ארה"ב וטייוואן פתרון בדרכי שלום. לכן, מסכם אקונומיסט, סין עדיין לא הגיעה לשיא כוחה הצבאי.