טייסים יפנים ואמריקנים מתאמנים יחדיו בבסיס מיסאווה שבצפון יפן, כולל במטוסי F35. הסכנה של מלחמה עם סין על טייוואן הפכה אימונים אלו לחשובים במיוחד. יפן מתכננת להכפיל עד 2027 את תקציב הביטחון שלה ורכשה טילי נ"מ ארוכי טווח. אבל – מזכיר אקונומיסט – יפן לא ירתה ירייה אחת מאז 1945. האם היא תילחם? הגאוגרפיה מציבה את יפן בקו החזית: האי המערבי ביותר שלה מרוחק רק 111 ק"מ מטייוואן. סכנת העימות תפחת אם סין תאמין שיפן תיכנס למערכה. אם אכן תפרוץ מלחמה, מניעת נפילתה של טייוואן עשויה להיות תלויה בתמיכתה של יפן. לכל הפחות, ארה"ב תוכל להשתמש בבסיסיה במדינה זו; ואם הצבא היפני ישתתף בקרב, סיכויי ההצלחה של המערב יגדלו משמעותית. אוצוקה טאקו, חבר פרלמנט בסיעה הליברלית-דמוקרטית השלטת, אומר לאקונומיסט: "אין מקרה שיפן לא תהיה מעורבת" בעימות סביב טייוואן. במקרה כזה "נילחם לצידה של ארה"ב". עם זאת, בניגוד לארה"ב - ליפן אין מחויבות חוקית לסייע לטייוואן להגן על עצמה, ולמרות ההצהרות התקיפות של כמה פוליטיקאים, המדיניות הרשמית לא השתנתה. הברית בין ארה"ב ליפן תעמוד בפני מספר מבחנים בזמן מלחמה. אם ארה"ב תבוא לעזרתה של טייוואן – "אם" משמעותי בפני עצמו – היא תזדקק לאישורה של יפן להשתמש בבסיסים בהם מוצבים 54,000 חיילים. סין עשויה להציע ליפן התחייבות שלא לפגוע בה אם תדחה את הבקשה האמריקנית, אך ארה"ב תזכיר לה מהן המשמעויות ארוכות הטווח. בהנחה שיינתן כזה אישור, יהיה על יפן להחליט האם לפעול בעצמה. הדִייֶט (הפרלמנט היפני) לכל הפחות יקבע שמדובר במצב בעל "השפעה חשובה" – מונח חקיקתי המאפשר תמיכה בלתי-לוחמת, כגון אספקת דלק, ציוד רפואי ותמיכה לוגיסטית. כניסה לקרב תהיה מסובכת יותר. הצבא היפני מורשה להגן על המדינה עצמה, למשל אם סין תתקוף את הבסיסים האמריקניים במדינה או את איי סֶנְדְקָאוּ השנויים במחלוקת בין המדינות. החוק מתיר לצבא היפני להתערב גם אם מדינה אחרת מותקפת והפרלמנט מחליט שזהו איום קיומי על יפן. אם יפן תחליט להילחם, יהיה עליה לבחור היכן וכיצד. החוק מגביל את הפעלת הכוח הצבאי ל"מינימום ההכרחי". יפן נתפסת בעיקר כהגנה לארה"ב: היא תגן על עצמה ועל הבסיסים האמריקניים, ותשחרר את הכוחות האמריקניים להגן על טייוואן. ייתכן שבמסגרת זו תשגר יפן את הצוללות שלה לים סין המזרחי, אך לא למיצרי טייוואן.