"לפני שנתיים כולם רצו להיות אנחנו. עכשיו כולם שונאים אותנו", התלונן יזם קריפטו בן 24 בפגישה בניו-יורק. מטבעות הקריפטו נראו בשעתם כמי שעשויים ליצור מחדש את כל המערכת הפיננסית, אך מאז הם התרסקו בצורה מרהיבה. בתחילת 2020 עמד שווי השוק של כל מטבעות הקריפטו על 250 מיליארד דולר, הוא זינק ל-3 טריליון דולר בסוף 2021 אך כיום עומד על 1.3 טריליון דולר. וחשוב יותר: אמון הציבור בהם ירד לשפל לאחר שורה של נפילות, ובראשן התמוטטות בורסת FTX. בדובאי עסקי הקריפטו משגשגים – מדווח אקונומיסט. הנסיכות פתחה את שעריה בפני הענף כאשר הקימה גוף מאסדר העוסק רק בקריפטו ואשר העניק "בהירות נחוצה מאוד", כלשונו של אלכס צ'הייד, הנציג המקומי של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, Binance. אבל סימני שאלה רבים ממשיכים לרחף מעל הענף וגם הגישות כלפיו עברו הקצנה. יש הסבורים שההבטחה לחולל מהפכה פיננסית התפוגגה. מטרת הקריפטו הייתה לדחוק הצידה מערכת יקרה, בלתי נגישה לרבים ושהאמון בה נפגע. אבל המערכת הפיננסית אינה סטטית, אלא מאמצת טכנולוגיות חדשות. הרגולטורים נכנסו לתמונה במלוא העוצמה: 25 מבין 45 מדינות שבדקה המועצה האטלנטית הטילו מגבלות ואף איסור מוחלט על הקריפטו. נותרו כיסים של תקווה. מחיר הביטקוין עלה השנה ב-70%, כולל זינוק אחרי נפילת בנק סיליקון ואלי. יש כמה סימנים לכך שהמטבעות זוכים לאהדה במדינות חלשות ומוכות אינפלציה או פיחות מהיר, כמו אפגניסטן וניגריה. הדבר מלמד על תובנה בסיסית, מציין אקונומיסט: הנימוקים הטובים ביותר בעד הקריפטו הם תמיד במקומות בהם החלופות גרועות יותר. העסקות בקריפטו אמורות היו להיות יעילות יותר ופחות נתונות לפיקוח ממשלתי, אך זה לא קרה. את העסקות עדיין צריכים לאשר מחשבים השומרים העתק של הבלוקצ'יין הכרוך בהן, וזו אחת הסיבות שבורסת Coinbase גובה עמלה של 1%. לכך יש להוסיף את העלות של העברת הכסף אל הקריפטו וממנו, והשורה התחתונה יקרה. לא קל להימנע מפיקוח ממשלתי, משום שהמעבר ממטבע מסורתי לקריפטו מצריך שימוש בפלטפורמות ריכוזיות – שעליהן יכולות הממשלות לפקוח עין. תומכי הקריפטו טוענים כעת שהם רוצים שהמאסדרים יפחיתו את חוסר הוודאות ויסייעו לזכות באמון הלקוחות, אבל בדרך כלל המאסדרים הולכים הרבה יותר רחוק. בתחילת השנה התריעו הפדרל ריזרב וחברת ביטוח הפקדונות הפדרלית, כי קיימת סבירות גבוהה שרשתות הקריפטו "אינן עולות בקנה אחד עם נוהלי בנקאות בטוחים וראויים". נגיד הבנק המרכזי של הודו קבע שלקריפטו "אין ערך מובנה" ואמר שייתכן איסור על רוב המטבעות. וכאשר הרגולטורים נכנסים לתמונה, עסקות הקריפטו יהיו יקרות יותר. לדעת אקונומיסט, השאלה המרכזית היא זו: אם הקריפטו נתון לאותו פיקוח כמו חברות פינטק, האם הוא מציע ערך ייחודי? יש מקומות בהם הקריפטו יכול להיות מעשי, למשל בכאלה הסובלים מפיחות מואץ או מהיפר-אינפלציה; שם הוא יכול לשמש לצורכי גידור. גם הממשלות עשויות להעלות את הביקוש, כמו למשל בשל המגבלות על החזקת דולרים בניגריה וארגנטינה, או במקומות בהם הוא ייתפס כחלופה לפקידות מסואבת ומושחתת. שימוש נפוץ נוסף הוא לתשלומים חוצי גבולות, במיוחד כחלופה למטבעות בלתי נזילים, או כאשר מדובר בסכומים קטנים שהמערכת הבנקאית גובה עליהם עמלות משמעותיות. הבנק העולמי מצא, כי העלות של תשלומים חוצי גבולות ירדה מ-7% מהסכום לפני עשור ל-5% כיום. אם הלקוחות ישתמשו בחלופות כמו הקריפטו, העלות עשויה לרדת ל-3% בלבד. בשנת 2015 כתב "נביא הקריפטו" ויטליק בוטרין, כי המטבע טרם מצא "יישומון מנצח". הוא התכוון לשימושים שמעבר לתשלומים ולפיננסים, והאמירה עודנה נכונה כיום. הקריפטו לא יעצב מחדש את המערכת הפיננסית הבינלאומית, כי הוא איננו יעיל ואיננו חסין מפני האסדרה. הבנקים המרכזיים נראים כמועמדים רציניים יותר לביצוע השינוי הדיגיטלי, קובע אקונומיסט.