אפילו בוושינגטון המפולגת עמוקות, לעיתים השיטה של "פוליטיקה כרגיל" עובדת. לארה"ב יש היסטוריה של דרמה סביב החוב הלאומי, המתחילה כאשר הממשל מתקרב לחדלות פרעון לפני שברגע האחרון מושגת עסקה. כך קרה גם הפעם, כאשר הנשיא ג'ו ביידן ויו"ר בית הנבחרים, קווין מק'ארתי, סגרו את הפינות האחרונות בשיחת טלפון בסוף השבוע (27.5.23). היו שחששו שהפעם זה יהיה שונה, מזכיר אקונומיסט. הפילוג הפוליטי כה עמוק וההקצנה בשתי המפלגות כה רבה, עד שנראה היה שאין סיכוי להגיע להסכמה. הרפובליקנים דרשו קיצוץ עמוק בתקציב – השווה ל-25% במונחים ריאליים – והדמוקרטים דחו זאת מכל וכל. אבל שעת האפס המתקרבת סידרה את הראש של כולם, כרגיל. שרת האוצר, ג'נט ילן, הבהירה שתקרת החוב – 31.4 טריליון דולר – תגיע ב-5 ביוני, והלך ואזל הזמן להגיע להסכמה ולהעביר אותה בקונגרס. הסכנות של חדלות פרעון, ראשונה בתולדות ארה"ב, היו עצומות. גלי ההדף של פגיעה בשוק האג"ח הממשלתי הגדול בעולם (כשליש מכלל השוק העולמי) היו עלולים לזעזע את הכלכלה הגלובלית כולה. הן יצרו ניחושים נואשים על אמצעים חסרי תקדים כמו שימוש בתיקון ה-14 לחוקה כדי להכריז שתקרת החוב איננה חוקתית. לכן, ההסכם הוביל לאנחת רווחה. אם יאושר בקונגרס, תקרת החוב תועלה למשך שנתיים – עד לאחר הבחירות בנובמבר 2024 – ובמקביל ההוצאות שאינן ביטחוניות לא יעלו השנה, אם כי הקיצוצים יהיו פחות מרחיקי לכת מכפי שביקשו הרפובליקנים. העסקה כוללת מגבלות על הזכאות לכמה תוכניות רווחה (לא כולל חסרי בית, יוצאי צבא וביטוח הבריאות "מדיקייר"). רשות המיסים תקבל 10 מיליארד דולר פחות מן המתוכנן להעמקת הגבייה. יינתנו כמה הקלות שיסייעו להאיץ את בדיקת ההשלכות הסביבתיות של פרויקטים בתחום האנרגיה. לעומת זאת, תקציב הביטחון וההקלות ליוצאי צבא ימשיכו לעלות, ולא תהיה פגיעה בחוקים המרכזיים של ביידן ובראשם חבילת האקלים והבריאות ("החוק להפחתת האינפלציה"). שני הצדדים החלו במאמצים לשווק את העסקה לתומכיהם. מק'ארתי אמר שהיא תוביל ל"קיצוץ היסטורי בהוצאות" ול"שינוי בגישת הממשל"; ביידן ציין שמדובר בפשרה, "וזה אומר שלא כולם מקבלים את מה שרצו". ואכן, קיצוניים משני הצדדים כבר מביעים אי-הסכמה קולנית: הרפובליקנים רוצים יותר, הדמוקרטים אומרים שזה כבר יותר מדי. זה אומר שהמסע לאישור העסקה בקונגרס לא יהיה חף ממהמורות, בעוד השעון ממשיך לתקתק; הדיון בבית הנבחרים יחל מחרתיים (30.5.23), שבוע בלבד לפני הדד-ליין. אקונומיסט מעריך, שלמרות הכל – העסקה תאושר, בתמיכתם של רפובליקנים ודמוקרטים שאינם מוכנים להוביל את ארה"ב (ואת העולם) אל פי התהום. לא צריך לחגוג יותר מדי, כי כאמור אפשר כבר לרשום ביומן סיבוב נוסף בשנת 2025. אבל בינתיים, לפחות, המתינות וההיגיון החזיקו מעמד.