בעוד תומס-גרינפילד מנהלת בשקט את ההתייעצויות, ממשל ביידן עדיין צריך להציג הצעה פרטנית לרפורמה. בעבר וושינגטון אותתה שהיא רוצה להוסיף את גרמניה, יפן והודו כחברות קבועות. בריטניה וצרפת תומכות בשלוש אלו, בתוספת ברזיל ולפחות מדינה אפריקנית אחת. כאמור, ארה"ב אינה תומכת בהענקת זכות וטו למדינות אלו.
דיפלומט באו"ם אומר: "כל רפורמה במועצת הביטחון תפחית את כוחו של המערב. זו המציאות. השאלה היא: האם אנחנו באמת מקדמים את זה כעת? האם זוהי רק רטוריקה נחמדה שאנחנו רוצים לעשות את זה, או שאנחנו רציניים כאשר אנחנו אומרים שברצוננו לעשות זאת?"
ההצעה באה כאשר המלחמה באוקראינה והאתגרים הגוברים מצד רוסיה וסין, מדגימים את השינוי ביחסיה של ארה"ב עם העולם המתפתח. ביידן הצליח לבנות קואליציה נגד רוסיה, אך כמה מדינות – ובהן ברזיל, הודו ודרום אפריקה – ממשיכות לשמור על קשרים כלכליים או צבאיים איתה, ומדינות מתפתחות קטנות יותר יושבות על הגדר.
קיימת הסכמה נרחבת על כך שחייבים לשנות את מועצת הביטחון, אך יש מחלוקת עזה על הדרך. מאז הקמת האו"ם ב-1945, נעשה בה שינוי אחד בלבד, כאשר בשנות ה-1960 נוספו ארבעה מקומות בלתי קבועים. נסיונות מאוחרים יותר להכניס שינויים לא עלו יפה.
שגרירת בריטניה, ברברה וודוורד, אומרת שכעת הזמן לרפורמה. "אנחנו חייבים להגיב על השימוש הציני של רוסיה בזכות הווטו כדי להגן על עצמה, ולעדכן את החברות במועצה כדי לתת ייצוג לטווח רחב יותר של מדינות". שגריר צרפת, ניקולה דה-ריביירה, אומר שעמדתה של ארצו ברורה: "יש צורך בגוף שיהיה מוסד השליטה החזק ביותר בעולם, המשקף את העולם של היום ולא את העולם של אתמול".
כל שינוי יצריך את תמיכתן של לפחות 128 מבין 193 המדינות החברות באו"ם ואשרור של כל חמש החברות הקבועות במועצה. ממשל ביידן צריך לנווט בין שורה של הצעות מתחרות, המשקפות את התסבוכת של בניית קואליציה בכל נושא. כך למשל, שורה של מדינות – ובהן איטליה, ארגנטינה, קוריאה הדרומית ופקיסטן – העלולות לאבד מכוחן למדינות שכנות, תומכות בהוספה של חברות בלתי קבועות בלבד. מדינות כאלה מציינות, כי הדינמיקה הכלכלית והפוליטית ממשיכה להשתנות, כך שייתכן שמשקלן הנוכחי של מדינות הדרום אינו משקף את משקלו העתידי.
מדינות אפריקה, המהוות קרוב ל-30% ממספר החברות באו"ם, דורשות שני מקומות קבועים עם זכות וטו, אך לא אמרו מיהן המועמדות שלהן. רוסיה וסין הביעו תמיכה עקרונית בהרחבה, אם כי ההנחה היא שסין – המקווה לחסום את דרכה של יפן למועצה – לא תספק את התמיכה הדרושה. הפוסט מעיר, כי גם ארה"ב ספגה ביקורת על השימוש בזכות הווטו לבלימת החלטות נגד ישראל – לצד השימוש במועצה כדי לספק סיוע הומניטרי לסוריה ולהביע התנגדות בינלאומית לדיכוי הנשים בידי הטליבאן באפגניסטן.