סין משגשגת על סודיות. גישתה של בייג'ינג לממשל, הנשענת על מעקב ופיקוח במקום על פתיחות והידברות, דורשת סודיות. כדי להבטיח אותה, ממשלת סין מדכאת את העיתונות החופשית, מצנזרת מידע מקוון ומחזיקה קרוב לחזה מידע שמדינות דמוקרטיות מפרסמות דרך קבע. זוהי תופעה עתיקת יומין בסין הקומוניסטית, אך היא שוברת שיאים תחת שי ג'ינפינג, שתפיסתו לגבי ממשל עשויה להשפיע על העולם כולו במשך שנים – טוען כריסטופר ווקר, סגן נשיא מכון National Endowment for Democracy במאמר ב-Foreign Affairs.
יתרה מזאת: סין הפכה ליצואנית של סודיות, מה שבא לידי ביטוי בולט במיוחד בסירובה למסור לארגון הבריאות העולמי מידע על מקור הקורונה בעיר ווהאן. הסירוב עיכב את מתן המענה למגיפה וגרם למיליונים בכל העולם לשלם מחיר כבד. שלטונות סין מסרבים עד היום למסור לארגון הבריאות מידע חיוני לקביעת מקור הנגיף.
סין מפעילה ברחבי העולם את כוחה הפוליטי, הכלכלי והטכנולוגי באמצעות השקעות עתק בתשתיות ובתוכניות חינוך ותקשורת – ואגב כך מפיצה גם את מודל הסודיות שלה ומייצאת טכנולוגיות מעקב. מדינות המבקשות לחתום על הסכמים עם סין מגלות שהן נדרשות ללכת בעקבותיה, ולהגביל את השקיפות ונטילת האחריות בדומה לה. התוצאה, מתריע ווקר, הוא כרסום בנורמות השקיפות והממשלה הפתוחה, והתחזקות ההסתרה והאטימות.
כאשר ישויות ממשלתיות סיניות חותמות על חוזים עם ממשלות ועסקים בחו"ל, הן דורשות לעיתים קרובות שהפרטים יישארו חסויים. כך למשל נעשה כאשר חברת Huawei חתמה על הסכם ב-500 מיליון דולר להקמת מערכת מעקב באי מאוריציוס: הממשלה המקומית הסתירה את הפרטים אפילו מהפרלמנט. סרביה היא מקרה דומה, עם התקנת 8,100 מצלמות מעקב של Huawei. לאזרחי המדינה נאמר שהן ישפרו את הביטחון, אבל לא התקיים דיון ציבורי של ממש על התקנתן.
בהתחשב בהתקדמות המהירה של פלטפורמות דיגיטליות, גוברת הסכנה מפני שימושים סמכותניים במערכות מעקב. ממשלות רבות מסרבות לחשוף פרטים על החוזים במסגרתם הן רוכשות טכנולוגיות כאלה, מה שמקשה מאוד על גורמים לא-ממשלתיים לבחון מה באמת עומד מאחורי השימוש בהן. הסודיות הסינית עלולה להדביק מדינות נוספות, במיוחד בעלות מוסדות חלשים.
ההתנגדות לשקיפות מתרחבת, מתריע ווקר. בדרום אמריקה משתמשת סין בהסכמי הלוואות סודיים, האוסרים על הלווים לחשוף את תנאיהם – כולל בפני בתי המחוקקים. אוניברסיטאות קנדיות שביקשו לחתום על הסכמי מחקר עם Huawei נדרשו שלא לדון בהם בפומבי. פרויקט רכבת שביצעה סין בקניה ב-5 מיליארד דולר התגלה כנגוע בשחיתות, אך הנסיונות לקבל מידע על החוזים נבלמו בשל סעיפי סודיות.
בכמה מקרים המדינות אף נדרשות לשמור בסוד את עצם קיומם של ההסכמים. מחקר שנערך ב-2021 בדק 100 חוזי הלוואות בין ישויות שבבעלות ממשלת סין לבין ממשלות ב-24 מדינות. תנאי החוזים היו דומים מאוד, ללא הבדל בין מדינות ואיזורים, מה שמלמד על ההיקף הגלובלי של דרישת הסודיות. הממשלות סירבו לחשוף אותם ופרטים התפרסמו רק הודות לעבודתם של עיתונאים וגופים אזרחיים. כל עסקה שנעשית באפילה, דוחפת עוד מדינה לעבר פחות שקיפות ופחות אחריות.