בשנים האחרונות לא מסתירים הרגולטורים את הסתייגותם מחברות ההיי-טק הגדולות ומעסקות גדולות. לינה חאן, העומדת בראש רשות הסחר האמריקנית (למעשה רשות ההגבלים), נכנסה לתפקיד באומרה שבמשך שנים לא פיקח הממשל די הצורך על השוק. הרגולטורים בארה"ב תבעו את אמזון וגוגל בטענה לניצול לרעה של כוחן, וניסו לחסום את העסקה בה רוכשת מיקרוסופט ב-69 מיליארד דולר את יצרנית המשחקים הווירטואליים אקטיביז'ן. הגישה האקטיביסטית הזאת משתקפת גם באירופה, עם תוקפנות מיוחדת בבריטניה ועם החלטת האיחוד האירופי בשבוע שעבר לקנוס ב-432 מיליון אירו את ענקית הביוטק אילומניה על רכישת חברת גרייל לאבחון סרטן. אקונומיסט תוהה האם הרגולטורים לא הרחיקו לכת. בשבוע שעבר דחה בית משפט פדרלי את בקשת רשות הסחר לעצור את עסקת מיקרוסופט-אקטיביז'ן. הרשות תערער, אבל עמיתיה בבריטניה שכבר חסמו את העסקה אותתו שהם מוכנים למו"מ. עברו כמעט 18 חודשים מאז הוכרזה העסקה, וגם אם היא תאושר – לתהליך כולו יהיה אפקט מצנן על עסקות עתידיות. ולאורך כל הזמן, הקיבעון נגד הגודל הסיח את דעתם של מקבלי ההחלטות מהתמודדות עם המכשולים האמיתיים שבפני התחרות החופשית. בעיקרון, העין הפקוחה של הרגולטורים היא מבורכת, משום שתחרות אמיתית חיונית לשוק החופשי. מאז שנות ה-1980 הקלו הרגולטורים את ידם. בשנות ה-1990 וה-2000 הם בדקו בממוצע 70 מיזוגים בשנה, לעומת 180 לפני כן. רווחי החברות, המלמדים על כוח השוק שלהם, עלו בעשור שעבר ב-40%-20% לעומת שלושת העשורים הקודמים. מיזוגים רבים הובילו לעלייה במחירים ולירידה בשירות. אולם, כפי שמלמדת הסאגה של אקטיביז'ן, גודל אינו רע כשלעצמו. חמשת ענקי ההיי-אק – גוגל, אמזון, מטא, אפל ומיקרוסופט – מממנים רבע מכלל המחקר והפיתוח בארה"ב. נכון, הריכוזיות גברה הן בארה"ב והן באירופה, אך היא נובעת בעיקרה מהגידול העצום של ענפי הטכנולוגיה ולא מכוח השוק של חברות אלו. עסקות, כולל כאלו בהן מעורבות חברו גדולות, הן מרכיב חיוני בקפיטליזם בריא. התוצאות של התמקדות הרגולטורים בגודל מתחילות להיות מורגשות, טוען אקונומיסט. כמעט כל העסקות בהן מעורבות חברות גדולות נמצאות בבדיקה, מה שמעכב פעילות מו"פ ומונע מראש מיזוגים מועילים משום שהמנהלים לא רוצים את כאב הראש הכרוך בהם. למרות שההיקף הכולל של העסקות ירד בשיעור נמוך, ערכן הממוצע צנח ב-40% בשנה האחרונה לעומת חמש השנים הקודמות – מה שאומר שהעסקות הגדולות ביותר לא מתרחשות. מספר העסקות בהן מעורבות חמש הגדולות צנח במחצית מאז 2020. לדעת אקונומיסט, שני עקרונות אמורים להנחות את הרגולטורים. האחד: גודל לבדו אינו סיבה להניף כרטיס צהוב. חשדנות חסרת הצדקה שואבת משאבים של הרגולטורים, פוגעת באמינות שלהם ומורידה את המורל של עובדיהם. יש להתמקד בענפים אמריקנים בהם הרווחים גבוהים והיזמות נמוכה, כגון בתי חולים וחברות אשראי. השני: יש להכיר במגבלות של חוקי ההגבלים. הנשיא ג'ו ביידן צדק כאשר אמר שבלימת עסקות והתנהגות אנטי-תחרותית היא רק חלק אחד של התמונה. אבל ממשלו ממשיך להערים קשיים בתחומי הנדל"ן ורישוי העסקים. טיפול במכשולים הללו מעניק פחות כותרות מאשר מאבק בעסקות ענק, אבל הוא בהחלט יכול לקדם את התחרות.