כאשר שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, ביקרה בבייג'ינג החודש, היא תרמה את חלקה לענף המסעדות המקומי, עם ארוחות לאנשי צוותה ולנשות יזמות וכלכלה. המסעדות בסין פורחות מאז הפסקת מדיניות ה"אפס קורונה" בתחילת השנה, אבל המצב פחות טוב במשק בכללותו – טוען אקונומיסט. נתונים שפרסמה סין השבוע מצביעים על צמיחה בקצב שנתי של 6.3% ברבעון השני. זה נראה מרשים, אך היא הייתה איטית מהצפוי. היא גם באה אל מול אפס צמיחה בשנה שעברה, כאשר שנגחאי וערים אחרות היו בסגר; וביחס לרבעון הראשון הצמיחה הייתה 0.8% בלבד, דהיינו שיעור שנתי של 3.2%. בפני הצמיחה ניצבים מכשולים פנימיים וחיצוניים כאחד. הערך הדולרי של הייצוא הסיני ירד בחודש יוני ב-12% לעומת אשתקד – הירידה החדה ביותר מאז שיא הקורונה בפברואר 2020. ההסבר של בייג'ינג: הצמיחה העולמית איטית. אבל גם בסין היא לא משהו: מכירת הדירות צנחה ב-27% לעומת החודש המקביל והן מתחת למצופה בהתחשב בעיור ובשאיפה המסורתית לשיפור הדיור. הצמיחה הנומינלית, לפני התאמה לאינפלציה, הייתה חלשה מזו הריאלית – מה שלא קרה מזה עשר שנים. נתון זה מלמד שמחירי הטובין והשירותים יורדים, כנראה בשיעור של 1.4% ברבעון השני, הירידה החדה ביותר מאז משבר 2008. המחירים לצרכן נותרו יציבים ביוני בהשוואה לאשתקד, ומחירי היצרנים – אלו הנגבים בשער המפעל – ירדו ב-5.4%. הסינים מאשימים את הירידה במחירי הסחורות בעולם, אך זהו הסבר בלתי מספק לירידה בתוצר הנומינלי המודד את הערך המוסף בסין עצמה ובלא ערכן של הסחורות המיובאות. ייתכן שנוצרו לחצים דיפלציוניים, או שהנתונים שגויים – מציע אקונומיסט. חלק מן הסינים חשים שהמצב הכלכלי גרוע אף יותר מזה המתבטא בנתונים הרשמיים, ובמקביל קשה לדעת מה ממשלתם חושבת על המצב. בעת המשבר של 2008, כאשר הסחר העולמי התרסק, הממשלה העניקו תמיכות עצומות אשר עודדו את הצמיחה וזלגו ליתר חלקי העולם. כיום נראה שהיא אינה ממהרת לעשות זאת. הבנק המרכזי הוריד במעט את הריבית, הוארכו הקלות המס על רכישת מכוניות חשמליות – וזהו. העדר תחושת החירום בא לידי ביטוי בביטחון בהתאוששות שמפגינה הממשלה. ייתכן שהיא מאמינה שלמשק יש תנופה מספקת כדי להגשים את יעד של צמיחה שנתית בסביבות 5%. היא גם אינה רוצה להזרים כספים שיפגעו ברווחיות של הבנקים שבשליטתה ובמשמעת הכספית של ממשלות המחוזות. את הפתיחה מחדש של המשק הסיני לאחר הקורונה הובילו ענפי השירותים, הנוטים להיות עתירי כוח אדם. בערי סין נוספו 6.8 מיליון משרות במחצית הראשונה של השנה – למעלה ממחצית מהיעד השנתי הממשלתי (12 מיליון). למרות שהאבטלה בערים עלתה ל-21.3%, שיעור האבטלה הכולל ביוני היה 5.2% - מתחת ליעד (5.5%). אבל שוק העבודה עשוי להיות בפיגור אחרי המשק כולו. אם הצמיחה תישאר חלשה, האבטלה תעלה – וייתכן שאז תיאלץ הממשלה לעשות יותר כדי להעיר את הכלכלה.